• אודות
  • אינדקס הבלוגים המשפטיים
  • האותיות הקטנות (תנאי שימוש)
  • חדר הציטוטים

הטרקלין

~ מחשבות על משפט

הטרקלין

ארכיוני תגים: וועדת הריכוזיות

"מרקר זוהר" – על השיח הציבורי סביב נפילתה של דלק נדל"ן

29 יום שלישי נוב 2011

Posted by יונתן רז in אירועים חדשותיים, דיני תאגידים, כללי, משפט אזרחי, רגולציה

≈ 17 תגובות

תגיות

דלק נדל"ן, המשבר הכלכלי, וועדת הריכוזיות, חברות, חוק החברות, חקיקה, כלכלה, כנסת, משפט אזרחי, פופוליזם, רגולציה, שוק ההון, שכר הבכירים, תקשורת, תשובה

העיתונות הכלכלית עסוקה בחיפוש אשמים בהפיכתה של דלק נדל"ן לאימפריית נדל"ן ממונפת ובשקיעתה. דה מרקר גולל בפירוט את סיפור עלייתה ונפילתה של החברה וטען שמדובר ב"כרוניקה של חדלות פירעון ידועה מראש". במאמר אחר נטען שהמשקיעים המוסדיים "נתנו לתשובה 2.2 מיליארד שקל באג"ח, כמעט ללא בטחונות או שאלות" ושהתנהלותם של המוסדיים מגלה את "התמונה האמיתית": "כמעט לאף גוף מוסדי לא היה באמת אכפת מה יעלה בגורלם של כספי חסכונות הציבור הנמצאים תחת ניהולו". במאמר נוסף נטען בר שלא רק המשקיעים המוסדיים נהגו בחוסר אחריות אלא גם חברות דירוג האג"ח, אשר לא הבחינו בכתובות האזהרה שהתנוססו בסוף שנת 2007 ובתחילת שנת 2008 והעניקו לדלק נדל"ן דירוג גבוה בהרבה מהדירוג שהגיע לה. עיקר התמיהה מועלית ביחס לדירוג שנתנה מעלות ולהשתתפותם של המשקיעים מוסדיים בגיוס החוב של דלק נדל"ן בפברואר 2008, כאשר "הכתובת על הקיר סומנה כבר במרקר זוהר". גלובס הוסיף לרשימת האשמים, לצד המשקיעים המוסדיים, בעל השליטה בחברה וחברות הדירוג, גם את רשות ניירות ערך, אשר לטענתו התרשלה בביצוע תפקידה ולא הגנה על ציבור בעלי החוב והמשקיעים. אפילו מבקר המדינה הודיע שהוא יבדוק את התנהלות הרגולטורים – משרד האוצר, רשות ניירות ערך ובנק ישראל – ו"כיצד נוצר מצב שבו איש עסקים מגייס חוב אך לא פורע אותו". האצבע המאשימה מופנית גם נגד המנהלים בקבוצת דלק ובקרנות, היועצים ועורכי הדין, אשר מוצגים כתאבי בצע אשר היטיבו להתעשר על חשבון הציבור בתקופת הגאות ולברוח בתקופת השפל. האם הסיפור של דלק נדל"ן אכן מוכיח שמערכות האיזונים והבלמים בשוק ההון קרסו?

דלק נדל"ן השקיעה בנדל"ן באירופה ובארצות הברית. קריסתה נובעת, בראש ובראשונה, מהמשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008, שהלך והתברר במחצית השנייה של אותה שנה. כעניין של חוכמה בדיעבד אפשר לאתר איתותים מקדימים למשבר בסוף שנת 2007 ותחילת שנת 2008, אך ספק אם מישהו באמת ידע בזמן אמת לאן הדברים הולכים. דלק נדל"ן השתתפה בחגיגה הגדולה יחד עם בנקים ומשקיעים חכמים וגדולים מכל העולם, והרוויחה ממנה, בשיא, מאות מיליוני שקלים. באותה תקופה היא חילקה דיבידנדים, תגמלה את מנהליה ובוודאי גם שילמה היטב ליועציה. הפרקטיקה של מינוף השקעות הנדל"ן הללו הייתה נפוצה בכל רחבי העולם. אפילו הגרמנים השמרנים מתקשים להבין בדיעבד כיצד הם נמנעו מלהטיל בה ספק.

האמונה המוחלטת באיתנותם של נכסי נדל"ן, כאנטי-תזה לאמונה העיוורת בנכסי טכנולוגיה בלתי-מוחשיים שהביאה למשבר של ראשית שנות האלפיים, הייתה פרדיגמה רווחת. בדיעבד מסתבר שהיא הביאה ליצירתה של בועת אשראי שהתפוצצה והותירה אחריה אדמה חרוכה. דלק נדל"ן קיבלה את הפרדיגמה הזו ויצאה להרפתקה יזמית-פיננסית יחד עם רבים וטובים אחרים, ונכשלה במקום שרבים וטובים נכשלו בו. היא ניסתה לעשות את זה "בגדול" ונטלה סיכונים שמתבררים בדיעבד כגדולים בהרבה מכפי שהם נראו בזמן אמת. הסיפור הזה, לא רק שהוא אינו ייחודי בראי המשבר של שנת 2008, הוא גם אינו ייחודי בראי עולם ההשקעות והיזמות. לעיתים השקעות קורסות ומיזמים נכשלים, בוודאי אם הם נעשים בפרופיל סיכון גבוה. הדבר לא בהכרח נובע מטעות – בוודאי שלא מרשלנות – אלא מחוסר מזל. האם נוחי דנקנר ויצחק תשובה העלו בדעתם שהם יצטרכו למחוק למעלה משליש מההשקעה בקרקע למלון פלאזה לאס-וגאס? האם ניתן היה לדעת בזמן אמת שההשקעה הזו היא טעות, או שמא היא רק חוסר מזל בדיעבד?

הצגת הסיפור של דלק נדל"ן כשערורייה מקומית שנובעת מהתנהלות רשלנית ואופורטוניסטית של כל השחקנים ושומרי הסף במשק, היא קיצונית ושטחית במידה כזו שהיא צריכה לעורר חשד ומחייבת להטיל בה ספק. שוק ההון הישראלי סובל מכשלים מבניים שגורמים לניגודי עניינים שפוגעים בציבור הצרכנים, המלווים והמשקיעים, ומונעים מהשומרים והמפקחים הפנימיים שלו למלא אחר ייעודם – זו הייתה מסקנת הועדה להגברת התחרות במשק (בדוח הביניים) ללא כל קשר לקריסתה של דלק נדל"ן והיא נתמכת בעדויות רבות. העיתונות הכלכלית עשתה בשנים האחרונות עבודה מעמיקה וחשובה במיפוי ההחזקות במניות, כהונת הדירקטורים וניגודי העניינים בשוק ההון הישראלי. אולם, בסיקור הניסיון להגיע להסדר חוב בדלק נדל"ן, נראה שהשיח הציבורי נסחף לדמגוגיות ולפופוליזם.

הניסיון להסיק מסקנות כלליות מקריסתה של דלק נדל"ן מחייב נטרול (מלא) של התסכול שנובע מהכישלון העסקי שהיא גרמה ונטרול (מבוקר) של חלקו הבלתי-צפוי של המשבר הכלכלי של שנת 2008. אם לא ינוטרלו שני אלה, כמו גם הסגנון הפופוליסטי המתלהם, השיח הציבורי והמסקנות שיוסקו במסגרתו עלולים להיות שטחיים ושגויים. דוגמא טובה לכך אפשר לראות בהצעה למנוע גיוס הון על-ידי חברות שנשלטות על-ידי אדם שחברות אחרות שבשליטתו לא פרעו את מלוא חובן. הטענות הניהיליסטיות המוגזמות בדבר חדלונן של כל המערכות בשוק ההון סביב עלייתה ונפילתה של דלק נדל"ן הן דוגמא נוספת לדמגוגיה. אכן, המשקיעים המוסדיים אינם ממלאים את תפקידם בשוק ההון. הדבר משתמע מדוח הביניים של הועדה להגברת התחרות במשק וניכר היטב באישורן של עסקאות בעלי-עניין תמהות בחברות ציבוריות, לעיתים תוך אימוץ בלתי מסויג של הערכות-שווי מפוקפקות. אולם, השימוש שנעשה עד כה בסיפור הקריסה של דלק נדל"ן כדי להדגים זאת ולגלגל אחריות אל הרגולטורים, אינו מספק. גם אם המוסדיים אכן התרשלו בביצוע תפקידם בדלק נדל"ן, המשבר של שנת 2008 הוא גורם זר מתערב כה דרמטי, עד שהוא מנתק את הקשר הסיבתי בין התרשלותם של המוסדיים לבין הקריסה של החברה, ואינו מוכיח, כשלעצמו, את חדלונם. דווקא במקרה הזה הציבור אינו משלם את מחיר התרשלותם של המוסדיים, אלא את מחיר המשבר הכלכלי.

דוגמא נוספת אפשר למצוא בדיון המוסרני על אחריותו האישית של יצחק תשובה להחזר החוב שדלק נדל"ן גייסה. הטענה לפיה ראוי להטיל אחריות אישית על תשובה, תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי המשקיעים המוסדיים שלא עומדים על כך,  אינה יכולה להיתמך באקסיומה הפופוליסטית והבלתי-רלוונטית "הלוואות צריך להחזיר". הרמת מסך ההתאגדות על מנת להגיע לכיסם של בעלי המניות היא פעולה חריגה, שבהפיכתה לתקדים יכולות להיות לה השפעות מרחיקות לכת על שוק ההון. ישנם מחקרים רבים אודות הנסיבות בהן ראוי לעשות זאת והעילות המתאימות לכך. כל אלה, למרבה הצער, נעדרים מהדיון הציבורי.

המשפט, כמו חיסון לשפעת שמגן מפני הנגיף של העונה שעברה, נוטה להיות רפלקסיבי ולהציע פתרונות בדיעבד כדי למנוע הישנותן של בעיות שאירעו. בוודאי ישנם לקחים ענייניים ללמוד מדלק נדל"ן, כמקרה מבחן רלוונטי, ולשפר באמצעותם את הרגולציה של שוק ההון. כך, למשל, הגמול האדיר לו זכה מנכ"ל החברה בשנותיה הטובות, שנים ספורות בלבד לפני קריסתה, מזמין בדיקה של מערכת התמריצים שניתנה לו להשיא את הערך של הפירמה בטווח הארוך. העובדה שהבנקים הצליחו לקבל תמורת האשראי שהם נתנו בטוחות טובות בהרבה מאלה שניתנו לציבור ולמשקיעים המוסדיים גם היא קוראת לבדיקה. חבל שדווקא הלקחים המעניינים שאפשר אולי ללמוד מהסיפור הזה יוחמצו, תחת ערפילי הדמגוגיה והפופוליזם.

מודעות פרסומת

הטרקלין קורא לך!

הטרקלין הוא בלוג קבוצתי, שמיועד להוות מוקד לדיונים בתחום המשפט הישראלי. אנו מחפשים כותבים וכותבות נוספים, שעוסקים בתחום המשפט, שאוהבים תחום זה, ושרוצים לכתוב במסגרת הטרקלין, וכן פוסטים אורחים בנושאים שונים. מעוניינים? מעוניינות? צרו קשר בכתובת: hatraklin.law@gmail.com

RSS חדש בבלוגוספירה המשפטית

  • ארעה שגיאה - פיד ה-RSS כנראה אינו פעיל כעת. נא לנסות שוב מאוחר יותר.

שיתוף פעולה עם "מעשי משפט – כתב עת למשפט ולתיקון חברתי"

שיתוף פעולה עם "עיוני משפט"

עקבו אחרינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בפייסבוק

להרשמה באמצעות רסס

RSS Feed RSS - רשומות

RSS Feed RSS - תגובות

הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות באימייל.

הצטרפו אל 352 שכבר עוקבים אחריו

כותבים

  • גל אמיר
  • אדם שנער
  • יובל רויטמן
  • אמיר פז-פוקס
  • ברק ירקוני
  • אפרת שוסטר
  • אפי מיכאלי
  • איילת עוז
  • קרן ילין-מור
  • נועם זמיר
  • אולגה פרישמן
  • כותבים אורחים
  • רענן גלעדי
  • רועי שחר
  • ראובן (רובי) ציגלר
  • שרון חלבה-עמיר
  • שרון שקרג'י

רשומות אחרונות

  • (ללא כותרת)
  • חזרת הש"ץ – תום לב של תובע מייצג ובא כוח מייצג/ פרופ' עמיר ליכט
  • פרישות שופטים: הזמנה להציע רשומות
  • מי הזיז את הפרטיות שלי? הזכות שלא להיות מוצא מהקשרך/פרי ארד
  • צווים נשיאותיים שחמקו מהעין

קטגוריות

  • אירועים חדשותיים
  • דיני משפחה
  • דיני נזיקין
  • דיני עבודה
  • דיני תאגידים
  • הגבלים עסקיים
  • הזכות לבריאות
  • החודש בטרקלין
  • הפרטה
  • הרצאות
  • זכויות אדם
  • זכויות יוצרים
  • חינוך משפטי
  • חם מהתנור – עדכוני חקיקה
  • חם מהתנור – עדכוני פסיקה
  • כללי
  • כתיבה אקדמית
  • מעשי משפט
  • משפט אזרחי
  • משפט בינלאומי
  • משפט בינלאומי פרטי
  • משפט האינטרנט
  • משפט חוקתי
  • משפט מנהלי
  • משפט פלילי
  • סדר דין אזרחי
  • עיוני משפט
  • פמיניזם
  • קניין רוחני
  • קצרים
  • רגולציה
  • רשויות מקומיות
  • תחומי משפט שונים

j14 אג"ח אגרות אי-ציות אינטרנט אקטיביזם שיפוטי בג"ץ בחירות לכנסת ה-19 ביקורת שיפוטית בית המשפט העליון בלוגוספירה משפטית דיני חוזים דיני עבודה דיני פליטים דת ומדינה הורות הפרדת רשויות הפרטה התפטרות המתמחים זכויות אדם זכויות חברתיות וכלכליות זכויות יוצרים חברה אזרחית חברות חגי קלעי חוזים חופש ביטוי חוק החברות חוק החרם חינוך חקיקה טובת הילד יחסי יהודים-ערבים כלכלה כנסת לשון הרע מגדר מחאה חברתית מחאת האוהלים מחאת מעמד הביניים מידתיות מעריב משולחן הכנסת משפט אזרחי משפט בינלאומי פרטי משפט וטכנולוגיה משפט חוקתי משפט מינהלי משפט פלילי נדונים כעת נדל"ן נישואין סדר דין אזרחי סניגוריה ציבורית ערעור פוליטיקה פונדקאות פורום לא נאות פייסבוק פמיניזם פרטיות פרשנות חוקתית צרכנות קניין רוחני רגולציה רכבת ישראל רמי מור רצועת עזה רשויות מקומיות שביתת הרופאים הצעירים שוויון שיהוי תאגידים תביעות ייצוגיות תחרות חופשית

אתרי משפט

  • Intellect or Insanity
  • בלוג המרצים למשפטים – האוניברסיטה העברית
  • בלוג המשפט הציבורי – BIU
  • סדר דין אזרחי

אתרי משפט מהעולם

  • Legal Theory Blog
  • בלוג הרגולציה של אוניברסיטת Penn
  • משפט חוקתי בבריטניה

אתרים אחרים שמעניינים אותנו

  • לא שומעים!
  • מגהפון – עיתון ישראלי עצמאי
  • עבודה שחורה
  • עידן השוק החופשי
  • קרוא וכתוב

זכויות אדם

  • ECHR Blog
  • UK Human Rights Blog

משפט בינלאומי

  • Opinionjuris
  • בלוג כתב העת European Journal of International Law
Creative Commons License
הטרקלין by hatraklin.org is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 2.5 Israel License.
מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Chateau של Ignacio Ricci

פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie