האותיות הקטנות (תנאי שימוש)

להלן כמה תנאים לשימוש בבלוג. אחרי הכל, מדובר באתר של משפטנים…

ראשית, על אף שהמדובר ב-"בלוג קבוצתי", כל רשומה (פוסט) נערכת על-ידי כותב ספציפי, ללא כל עריכה או מעורבות של יתר הכותבים בבלוג. אין לראות בכותבים האחרים כמסכימים לתכני הפוסטים שפורסמו על-ידי יתר הכותבים בבלוג.

שנית, התכנים בבלוג מובאים כפי שהם  (AS IS) וללא כל אחריות. קוראי הבלוג פוטרים את כותבי הבלוג מכל אחריות בנוגע לתכנים אלו. יובהר, כי אין בדברים המפורסמים בבלוג כוונה לפגוע במאן דהוא. נפגעת מדבר מה הכתוב בבלוג – אנא פנה לכותב הפוסט הרלבנטי. אין באמור לעיל כדי לחייב את כותב הפוסט הרלבנטי מהסרת המידע האמור.

שלישית, במסגרת הבלוג מתאפשרת הותרת תגובות לפוסטים מסויימים. תגובות אלו מובאות על אחריות כותביהם בלבד ואינן באחריות כותבי הבלוג. קוראי הבלוג מצהירים כי קראו סעיף זה וכי הם מודעים להשלכות ולנזקים שעשויים להגרם עקב הפרת האמור לעיל למשתמשים אחרים ולאתר, והם מתחייבים לפצות את כותבי הבלוג  ומשתמשים אחרים בעקבות כל נזק שיגרום עקב שימוש חורג.

רביעית, למותר לציין כי כל המתפרסם במסגרת הבלוג אינו בגדר חוות-דעת משפטית או כל חוות-דעת אחרת, וכל המשתמש בחומר המתפרסם עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אין להתייחס לאמור בבלוג כאל ייעוץ מקצועי ו/או ייעוץ משפטי ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא.

חמישית, שמורה לכותבי הבלוג הזכות להפסיק את פרסומו, וכן להסירו בכל עת מרשת האינטרנט, באופן מלא או חלקי. למשתמשים בבלוג לא תהיה כל טענה בעת הסרת הבלוג או כל חלק ממנו.

שישית, אין צורך לומר כי כותבי הבלוג רשאים לשנות את האמור לעיל בכל עת.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “האותיות הקטנות (תנאי שימוש)”

  1. מרדכי מילמן עו"ד אמר:

    הוגשה תביעה נגד שני נתבעים. התובע לא הצליח לבצע המצאה של ההזמנה לדין לנתבע הראשון. הנתבע השני לא הגיש כתב הגנה. התובע ביקש פסק דין נגד הנתבע השני, ועל-פי בקשתו ניתן פסק דין בשל אי-הגשת כתב הגנה. שנה לאחר מכן הגיש התובע את פסק הדין הנ"ל לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. מעיון בכתב התביעה ברור שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגד הנתבע השני. מסתבר שהרשם שנתן את פסק הדין בשל אי-הגשת כתב הגנה לא התעמק בתוכנו של כתב התביעה, והחליט "כמבוקש" בבקשה למתן פסק דין, וכמו כן חתם על פסיקתה שהוגשה לו ע"י התובע. העובדה שהתובע המתין שנה שלמה עד שהגיש את פסק הדין לביצוע מעידה לכאורה שהוא עצמו לא היה שלם עם פסק הדין שניתן לטובתו. הנתבע השני, שהפך להיות חייב בתיק הוצל"פ, רוצה להגיש ערעור-בזכות לבית המשפט המחוזי, בנימוק שהרשם טעה בכך שלא דחה את הבקשה למתן פסק דין בשל כך שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה. נראה שגם אם הערעור יתקבל, פסק הדין שיינתן לא יהיה של דחיית התביעה, אלא של ביטול ההחלטה לתת פסק דין, וביטול של פסק הדין. איזו משמעות יש לכך מבחינת מעשה בית דין ? האם התובע יוכל להטריד את הנתבע השני בשנית, ולהגיש נגדו תביעה חדשה בשל אותו ארוע, כאילו ניתנה לו רשות לתקן את כתב התביעה באופן שהוא יגלה עילת תביעה נגד הנתבע השני ? או שהנתבע השני יהיה חסין מתביעה כאמור בשל אותו ארוע ?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s