לפני כחודש השתתפתי ביום עיון מרתק  במיוחד אשר עסק בזכויות דיגיטליות ואורגן על ידי מרכז המחקר להגנת הסייבר באוניברסיטה העברית. מצ"ב סיכום חלקו הראשון (לצערי לא נכחתי במושבים הבאים) כולל קישורים למצגות ולוידאו של המושבים

כנס זכויות דיגיטליות – האוניברסיטה העברית 10.06.18

Digital Rights Activism: defining & defying the boundaries

Keynote, Efrat Daskal, the Hebrew University of Jerusalem and Northwestern University

 Digital Rights Activism – Broadening the Definitions and the Boundaries
(Watch on YouTube ; Presentation)

 

שלוש שאלות עומדות על הפרק

  • מהן זכויות דיגיטליות? מי יגדיר את הנושאים הנוגעים לזכויות דיגיטליות?
  • את מי ניתן להגדיר כמי שעובד לקידום זכויות דיגיטליות?
  • מהו אקטיביזם למען זכויות דיגיטליות?

מהן זכויות דיגיטליות?

  1. האם מדובר בזכויות אדם בעידן הדיגיטלי?
  2. תוצאה של
  • ההצהרה על זכויות האדם (האומות המאוחדות, 1948)
  • זכויות תקשורת
    • ועדת האצ'ינס, 1947
    • דו"ח מקברייד, 1980
  • ניהול זכויות דיגיטליות, 1983
  • תהליך WSIS (2003, 2005) – עיסוק בכל הנושא של חברת המידע; אג'נדת טוניס עסקה בחשיבות האינטרנט ותרומתו לזכויות אדם והשפעות אפשריות, אך לא הגדירה מהן זכויות דיגיטליות
  • APC Internet Rights Charter, 2006
  • The Global Network Initiative Principles, 2008
  • CoE’s Internet Governance Principles, 2011
  • The Declaration of Internet Freedom, 2012
  • The Internet Rights and Principles Charter, 2014

 

 

עשרה עקרונות נכללים בכתב הזכויות של האינטרנט:

  1. אוניברסליות ושוויון
  2. זכויות וצדק חברתי
  3. נגישות
  4. ביטוי והתאגדות
  5. פרטיות ואבטחת נתונים
  6. חיים, חירות וביטחון
  7. גיוון חברתי ותרבותי
  8. שוויון רשתות
  9. סטנדרטים פתוחים ורגולציה
  10. משילות

האם עלינו לקדם את הגבולות האלו? מה בנוגע ל?

א. סתירות אפשריות >> לדוגמה בין הזכות לפרטיות לבין בטחון הציבור או המדינה

ב. מה בנוגע לזכות למידע שניתן לסמוך עליו? (בהקשר לדוגמה של מידע מוטעה, מידע שקרי ועוד)

ג. הזכות לשמר את התדמית שלנו

מיהם האקטיביסטים שאנחנו מדברים עליהם כמי שמקדמים זכויות דיגיטליות?

ההגדרה שאפרת מציעה – ישויות  entities שעוסקות בהפרות של זכויות דיגיטליות הנגרמות על ידי חברות אינטרנט וממשלות. ישויות אלו פועלות בשני מסלולים שונים

  1. הזירות החוקתיות, פוליטיות ושיפוטיות
  2. המרחב הציבורי המתווך

דוגמאות לישויות כאלו עשויות להיות ארגונים מדינתיים ובינלאומיים

  • איגוד האינטרנט הבינלאומי וסניפים מדינתיים ISOC
  • CCC – Chaos Computer Club
  • Legacy Vault / Safe Beyond >> Post Mortem Digital Legacy
  • Ranking Digital Rights >> Rebecca Mackinnon’s Project
  • Internet Watch Foundation – INHOP UK
  • International Association of Internet Hotlines

אפשרות נוספת להגדרה: ישויות ששואפות לשנות את סביבת המידע והתרבות המתווכת ובתוך כך  לאתגר את הסטטוס קוו כפי שנקבע על ידי גופי תקשורת וממשלים

במה מתבטא אקטיביזם של זכויות דיגיטליות? לאקטיביזם פנים רבות ושונות

  • הפגנות
  • קמפיינים מקוונים גלובליים – לדוגמה ההחשכה של מאות אתרים במטרה למחות נגד הצעות החוק של SOPA & PIPA (הצעות חוק להסדרת זכויות יוצרים באינטרנט) בשנת 2012
  • הגשת תביעות בצ'ילה, 2018
  • פעילות מדיה חברתיים במקומות בהן הדבר אסור או מוגבל – לדוגמה הארגון VPN love אשר פועל ברוסיה בשנת 2018
  • פעילות חינוכית פרטית בברזיל, 2018
  • Digital Self Defense – Encryption Techniques, Germany 2018
  • La Quadrature du Net, 2018 – local private meetings פגישות פרטיות / מקומיות בצרפת בהן מלמדים אנשים טכניקות הצפנה
  • Article 19 – ארגון זכויות אדם בינלאומי שבסיסו בבריטניה. שמו נגזר מסעיף 19 להצהרה האוניברסלית על זכויות אדם (חופש הביטוי). בשנים האחרונות עוסק במיוחד בזכויות דיגיטליות

מושב ראשון – פעולה קולקטיבית ונרטיבים של אמת

יו"ר – פרופ' קרין נהון (המרכז הבינתחומי)

משתתפים: רביב טל (VIGO); פאולה מרטינז (Article 19); ד"ר ניק ג'ון (האוניברסיטה העברית); ד"ר ענת בן דויד (האוניברסיטה הפתוחה, מעבדת המדיה והמידע OmiLab)

Fake News:   

רביב – אנשים משתמשים במונח פייק ניוז במיוחד כדי לתאר את המדיה / הממשלה המקומית או בהקשר האמריקאי. כמעט ולא משתמשים במונח פייק ניוז על מנת לתאר הגזמות; פרסומים מוטעים וכד'. אם אנשים לא מסכימים עם דעה הם מכנים אותה פייק ניוז.

התפיסה של אנשים:

  • אם פוסט הוא ויראלי >> כנראה שהוא אמיתי
  • אם פוסט הוא לא ויראלי >> כנראה שהוא פייק ניוז

קרין – רק 5% מהתכנים הם אמת או שקר מוחלט. 95% מהתכנים הם אמיתיים בחלקם…הגזמות, פרשנות לא נכונה, סרקזם וציניות …

ניק – יש להתחשב בכוונת המפרסם – האם כוונתו להטעות?

Fake News as a bug:

  1. יוטיוב עובד בהתאם לכמות ההקלקות – אם יש לפריט תוכן מסוים הרבה הקלקות הם מעלים אותו בדירוג אלגוריתמי ואז הוא יהיה ברשימת הטרנדינג…כנ"ל באמזון וכו' >> כך מעלים פריטים שקריים. רק כאשר מגלים שמדובר בפריט שקרי הפלטפורמות מורידות את פריטי התוכן הללו.
  2. אדם קליין כתב על התופעה של הלבנת מידע (בדומה להלבנת כסף)(Adam Klein (2012), Slipping Racism into the Mainstream: A Theory of Information Laundering, Communication Theory 22(4), 427-448) – ברגע שמחפשים מידע בגוגל, לדוגמה מידע אודות השואה, תמיד יהיו פריטים של מכחישי שואה, אך כשאותם פריטי מידע מתחבאים בתוך כל התוצאות הלגיטימיות הם מקבלים סוג של לגיטימציה / גושפנקא שמלבינה אותם…

חלק מהפתרון חייב להיות טכנולוגי

פאולה – Article 19 הוא ארגון זכויות אדם בינלאומי המבוסס בלונדן ולו 9 משרדים ברחבי העולם. מרטינז אחראית על סניף אמריקה הלטינית. הארגון עוסק בעיקר בליטיגציה וקידום זכויות כגון חופש הביטוי וחופש המידע, ברמה הבינלאומית. פעילותם העכשווית מתמקדת בעיקר בזכויות דיגיטליות.  שתי דוגמאות לקמפיינים עדכניים

  • מעקב של ממשלים על מפגינים ומוחים Protesters Surveillance
  • הטרדות מיניות אונליין כלפי נשים עיתונאיות בברזיל

מציגה שלוש שאלות:

  1. מהם פייק ניוז? איך מגדירים אותם? איך מתמודדים?
  2. מהי השפעתם?
  3. מה ניתן לעשות מנקודת המבט של ארגונים לזכויות אדם וזכויות דיגיטליות?

  1. ישנן דרכים רבות להגדיר פייק ניוז – האם זה Misinformation, Disinformation or rather Mal Information?

מה קורה עם מי שמשכפל את החדשות הללו. האם הוא מודע לכך שהוא משכפל שקרים? (כמו ניק ג'ון גם מרטינז מייחסת חשיבות לכוונת המפיץ)

מכיוון שאפילו ההגדרות אינן ברורות והנושא מעורפל קשה לדעת כיצד להתמודד עם תופעת ההפצה. כלומר, קשה לפעול כנגד אותם מפיצים במישור המשפטי….

  1. מנקודת המבט של ארגון שמגן על חופש המידע זה פוגע בדמוקרטיה משום שאנשים מקבלים את המידע שלהם והשקפותיהם על העולם ממקורות שקריים. טווח הגעה – Reach – של פייק ניוז גדול הרבה יותר משל חדשות אמיתיות ולכן ההשפעה שלהם על אנשים יותר משמעותית. צריך לחקור את מידת ההשפעה יותר לעומק…

המחקר החדש של מכון רויטרס באוקספורד מדבר על כך שטווח ההגעה של פריטי פייק ניוז אינו כה גדול כפי שחשבנו.

 

  1. צריך להתנגד לריצה אחר רגולציה. רוב התוכניות לאסדר את התחום נוטה ליצור אזורים בעייתיים… (אזכיר כי פחות מחודש וחצי אחרי כניסתן לתוקף של תקנות ה GDPR כבר ברור כי אכיפתן תהיה בעייתית וכי מרבית הפלטפורמות אינן עומדות בתנאי הרגולציה – ש.ח.ע)

מרטינז נותנת דוגמה לתקנות מגבילות שתיקנו במלזיה שיובילו בסופו של דבר לתופעה ההפוכה של מעקב וצנזורה.

הצעות לפתרונות

  • עידוד יוזמות לבדיקת עובדות Fact Checking Initiatives
  • חינוך לאוריינות מדיה ואוריינות מידע
  • העלאת מודעות הציבור לנושא הפייק ניוז

ענתDigital Facts, Digital Histories & Collective Action

ד"ר בן דויד בוחנת את השאלה מפרספקטיבה מאד ייחודית – אירכוב האינטרנט: ההיסטוריונים של העתיד יבחנו את העולם באמצעות התכנים העכשוויים אך מה אם התכנים העכשוויים שקריים בחלקם?

בניגוד למה שחושבים, האינפורמציה המצויה ברשת אינה תמיד שם. הזמן הממוצע של מידע ברשת הוא 18 חודשים.

מחאת האוהלים התארגנה ונוהלה דיגיטלית בעיקר באמצעות אתר j14.org.il אך כיום אין לה כבר שום זכר ברשת.

פרדוקס 1 : עדות אל מול מחיקה

דוגמה לכך היא אתר Politwoops שאירכב מחיקות ציוצים של פוליטיקאים שנמחקו על ידם כלומר היו לנו עדויות לתכנים שנמחקו. אך בשלב מסוים בשנת 2015 טוויטר סגר להם את הגישה ל API שלו.

פרדוקס 2: הזכות להישכח אל מול ההתנוונות של האינטרנט

בעקבות פסק הדין של בית הדין האירופי הוכרה הזכות להישכח אשר כעת כבר מעוגנת בכללי ה GDPR אך מנגד מחקר העלה שהקישורים אל לפחות ממחצית מפסקי הדין של בית המשפט העליון בארצות הברית אינם מובילים לשום מקום…..

ישנן השגות רבות על ההיסטוריה והאיכות של מקורות מקוונים. קישורים רבים פוסקים מלפעול ולכן תמיד צריך לציין במחקרים מהיכן אוחזר המידע ומתי; בנוסף, מחקר בNATURE  העלה שאחוז השגיאות בוויקיפדיה  זהה לאחוז השגיאות באנציקלופדיה בריטניקה

עובדות דיגיטליות ופעולה קולקטיבית – מרבית הארכיונים בארץ אינם מונגשים לציבור; חלק מהתיעוד בארכיונים הממשלתיים הושמד וישנה יוזמה לפעולה כנגד היעדר נגישות זו

2 ארכיונים שקופים למדי של האינטרנט הם:

  • וויקיפדיה (תיעוד מלא לכל גרסאות העבר)
  • ארכיון האינטרנט – Internet Archive: Way Back Machine

גם עם הארכיונים הללו ישנן כמה בעיות (ש.ח.ע)

ראשית – ישנן מלחמות שליטה עצומות מאחורי הקלעים בוויקיפדיה כך שהתכנים המוצגים לעיתים אינם משקפים את כל הסיפור. בנוסף ארכיון האינטרנט משקף את האתרים בנקודות זמן מסוימות ובנוסף לא את כל דפי האתר. לכן הארכיון הינו חלקי ונקודתי

שנית – המדובר בארכיונים שפועלים כארגונים שאינם למטרות רווח ולא בגופים רשמיים אך מה יקרה אם אותם ארכיונים יפסקו מלפעול בהיעדר תקציבים?

לסיכום קצרצר של הכנס (באנגלית) – ראו כאן

מודעות פרסומת