קוף אחרי בן אדם/טליה שוורץ מאור*

בשנת 2011, יצא הצלם דיוויד סלייטר למסע אחר קופי המקוק השחור (celebes crested macaque) באינדונזיה. באחד מימי הצילומים בהם שהה בחברת הקופים, נטל  האחד מהם את המצלמה והחל מצלם כמאתיים תצלומים עצמאיים ("סלפי") ייחודים שלו ושל חבריו. לימים ייטען סלייטר כי הוא זה שייצר את התנאים הנדרשים ותכנן את סט הצילומים כך שתווצרנה תמונות הסלפי; הוא הציב את המצלמה על חצובה, עיצב את הפריים והכין את הלחצן – הכל מתוך ידיעה שכאשר יתרחק, הקופים ימשיכו את מלאכת הצילום בעצמם.

מקצת מהתמונות נמכרו על ידי הצלם למגזינים שונים ובאופן זה או אחר, תמונה מסוימת מצאה דרכה למאגר התמונות לשימוש חופשי של האנציקלופדיה החופשית, ויקיפדיה (Wikimedia Commons). סלייטר פנה למפעילת האתר, קרן ויקימדיה, בבקשה להסיר את התמונה, בטענה כי פרסום התמונה בויקיפדיה גורם לו לאובדן הכנסות פוטנציאליות ומפר את זכויותיו בתמונה. בקשת ההסרה של סלייטר נחשפה על ידי ויקימדיה באוגוסט 2014 בדו"ח שקיפות תקופתי[1]. ויקימדיה מצידה סירבה להסיר את התמונה בטענה כי התמונה שייכת  לנחלת הכלל; לדברי  החברה, סלייטר לא צילם את התמונה ומשכך איננו בעל זכות היוצרים[2]. סלייטר נתקל בסירוב על רקע דומה כאשר פנה בבקשת הסרה לצדדים שלישים אשר פרסמו את התמונות[3].

ניתן לזהות הסכמה רחבה בקרב מומחים לקניין רוחני, לפיה התמונות המדוברות אכן מצויות בידי נחלת הכלל[4]. שעה שהתמונות לא צולמו בידיו, ההגיון מורה שאין לצלם הבריטי זכויות יוצרים בהן. יחד עם זאת, לפי מספר חוקרים בריטים (ובהשפעת תמונת המצב המשפטית בבריטניה), יתכן מצב בו סלייטר הוא בעל זכות היוצרים אף על פי שלא צילם בפועל את התמונות. זאת, בהנתן שציוד הצילום הוא בבעלותו ואם יתברר כי אכן הכין את הסט כפי שטען, כך שכל שנותר לקוף הוא רק "ללחוץ על הכפתור". במצב דברים זה הם טוענים, ייתכן וניתן יהיה לשייך לסלייטר את היצירה. כך או כך, נדמה היה שהמחלוקת נסובה על בעלותו של הצלם הבריטי וקשה היה לצפות את ההתפתחות הבאה.

בהעדר תביעה מצידו של סלייטר, נדמה היה כי נסתם הגולל מעל סלפי המריבה. ואולם ביום 21/9/2015 הגיש ארגון זכויות בעלי החיים PETA תביעה בבית המשפט הפדרלי בקליפורניה, בה הוא טוען בשמו של קוף העונה לשם נארוטו (Naruto), כי יש להכיר – בקוף – כבעל זכויות היוצרים בתמונות. בכתב התביעה, אשר מופנה כנגד הצלם, חברת הצילום וחברת הפרסום שאחראית לפרסום סדרה מהתמונות, מבקש הארגון להכיר בו כבא כוחו של בעל החיים וכמי שינהל את הזכויות האמורות מטעמו. בתמצית, התובעת טוענת כי החוק האמריקאני מגדיר יצירה (“authorship”) באופן רחב, אשר כולל בתוכו התייחסות אפשרית ליצירות שאינן יציר כפיו של ההומו-ספייאנס, הוא בן האנוש[5]. טיעון זה לכל הפחות תמוה בהנתן זה שבדצמבר 2014 (בעקבות הסכסוך שנתגלע) פרסם משרד זכויות היוצרים האמריקאני הבהרה לפיה יצירה שנוצרה שלא על ידי בן אנוש, לא ניתנת לרישום[6].

הצהרות שמסר ארגון זכויות בעלי החיים מלמדות, כי התביעה לפחות בחלקה היא סימבולית[7]. באמצעות התביעה, התובעת מבקשת לייצר קביעה ראשונה מסוגה, לפיה בעל חיים הוא בעליו החוקי של פיסת קניין. אולם מעבר לענייניי אדם-טבע-מוסר, לתביעה עשויות להיות שתי השלכות במישור המשפטי. ראשית, באשר להגדרת זכות היוצרים ושנית, בהיקש למעמדן המשפטי של תוכנות מחשב.

זכות יוצרים ניתן לתאר באופן הפשוט ביותר, כנקודת האיזון שבין הצורך החברתי בעידוד יצירה לבין ההכרח בהבטחת זכויות היוצר מנגד. על פי החקיקה האמריקאנית, ככלל, צילום ייחשב ליצירה אמנותית הראויה להגנת זכויות יוצרים ובלבד שהושקעו בו עבודה וכשרון מינימלים כמענה על דרישת ה"מקוריות". רכיב נוסף כמעט מובן מאליו הוא, עצם קיומם של בעלים שיצרו את היצירה (“author”).

סלפי האוסקר המפורסם של אלן דג'נרס העלה את סוגיית הבעלות בתצלום גם הוא (נוכח תמונה מרובת משתתפים, לא חיות) ועל פי רוב, הנחת העבודה היא כי במקרים של תצלום, זכות היוצרים שייכת לזה אשר צילם בפועל, משמע, לחץ על הכפתור[8]. במקרה של הקוף נארוטו, מי שנטל את התצלום בפועל איננו בן אנוש. מתן זכות יוצרים לבעל חיים היא בעלת השלכות מרחיקות לכת במובן הצר של זכויות היוצרים ומשמשעה בפועל יהא הגדרה מחדש של עצם הזכות (ולמי היא ניתנת). היסטורית, החוק שיצא תחת בתי המשפט בארה"ב מנחה כי הגנת זכויות יוצרים תנתן רק לבני אנוש ויש להניח שכך יהיה גם הפעם. העובדה שאין באפשרות קוף המקוק ליצור תצלום מוגן מלכתחילה, משמעה כי אין באפשרות בעל המצלמה, סלייטר, לקבל זכות יוצרים. התצלומים המדוברים כפי הנראה יוגדרו על בית המשפט כבלתי ניתנים לרישום (“uncopyrightable”) ולפיכך, כמצויים בידי נחלת הכלל.

יחד עם זאת, ככל שהתביעה תתקדם, ניתן יהיה לזהות בה משמעות משפטית נוספת, הקשורה בעולם תוכן שונה מזה של זכויות היוצרים. בעולם המנוהל יותר ויותר על ידי מכונות ותוכנות מחשב, עולה ושבה ביתר שאת השאלה בדבר זכויות או לחילופין חובות, שניתן להחיל על פיקציה שאינה בן אנוש. כיום, הדעה הרווחת היא שכל פעולה של תוכנה ניתן לייחס לבן אנוש שיצר אותה ואולם תיאורטית, לא ירחק היום בו המכונה תעמוד על שתי רגלים, פיקטביות, אך עצמאיות. בהיבט זה, מעניין יהיה לראות את התמודדותו של בית המשפט עם קוף המקוק כישות משפטית, מזוית ההיקש הרעיוני למעמדן המשפטי של תוכנות מחשב.

* טליה שוורץ-מאור היא מועמדת לתואר SJD בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, בעלת תואר LL.M. מאוניברסיטת ברקלי ובעלת תואר LL.B. מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

[1] https://transparency.wikimedia.org/content.html

[2] http://arstechnica.com/tech-policy/2014/08/monkeys-selfie-at-center-of-copyright-brouhaha/

[3] https://www.publicknowledge.org/news-blog/blogs/monkey-selfie-crying-wolf

[4] http://www.slate.com/blogs/moneybox/2014/08/06/monkey_selfie_who_owns_the_copyright.html

[5] "Our argument is simple…US copyright law doesn't prohibit an animal from owning a copyright, and since Naruto took the photo, he owns the copyright, as any human would".

[6] http://arstechnica.com/tech-policy/2014/08/monkeys-selfie-cannot-be-copyrighted-us-regulators-say/

[7] “If this lawsuit succeeds, it will be the first time that a nonhuman animal is declared the owner of property (the copyright of the “monkey selfie”), rather than being declared a piece of property himself or herself” http://www.peta.org/blog/this-selfie-may-set-a-legal-precedent/

[8] http://www.thewire.com/politics/2014/03/paging-bradley-coopers-lawyers-you-might-own-ellens-famous-oscar-selfie/358758/

Advertisements