ב-3 ביולי 2015 ימלאו עשרים וחמש שנה לחתימת מדינת ישראל על האמנה הבינלאומית ששמה באנגלית –  Convention on the rights of the Child.

המדובר באמנה בינלאומית חשובה, המסדירה את נושא זכויותיהם של ילדים וילדות הן במסגרת המשפט הפנימי, והן, וחשוב לא פחות, בהקשרים בינלאומיים, כגון אימוץ בן ארצי, או הגנה על ילדי פליטים. הצטרפותה של ישראל לאמנה הייתה צעד חשוב, שאינו מובן מאליו, שכן ארצות הברית אינה צד לאמנה. כמו כן, נקטה ישראל בצעדים מודעים לבחינת יישומה של האמנה בדיני מדינת ישראל.

עם זאת, העברית היא שפה שאינה נטולת מגדר, ובמסמכים העבריים הרשמיים תורגם שם האמנה ל'אמנה הבינלאומית לעניין זכויות הילד'. במכתב שכתבו פרופסור שולמית אלמוג וד"ר לוטם פרי-חזן למשרד המשפטים בעניין זה נכתב:

הסיבות המוסריות, החינוכיות והמעשיות לפרקטיקת השימוש בשפה נטולת מטען מגדרי נדונו בהרחבה בספרות המחקרית בשני העשורים האחרונים. סיבות אלה מקבלות משנה תוקף כאשר מדובר בילדות ובילדים. כיצד ניתן לצפות שילדות יפתחו תודעה של שוויון כאשר המסמך החשוב ביותר העוסק בזכויותיהן מוכתר בכותרת המתייחסת ל"ילד"?

מדובר בכשל שקל לתקנו. אנו מציעות לפתוח בתהליך משפטי שמטרתו לשנות את התרגום הרשמי של האמנה. הכותרת שאנו מציעות, הלוכדת במדויק את משמעות הכותרת באנגלית היא "האמנה בדבר זכויות הילד/ה". ניתן לשקול גם את הכותרת "האמנה בדבר זכויות הילדה והילד". כמו כן אנו מציעות להחליף את כל השימושים במינוח ילד במונח ילד/ה.

מכתב זה זכה לתשובה מהירה מהגב' עליזה בן מוחה, הממונה על תרגום כתבי אמנה במשרד המשפטים, שכתבה בין היתר –

האמת היא שבימינו כבר מובן מאליו ש"ילד" ו"ילדים" כולל את שני המינים, ואפילו לא צריך לציין זאת במפורש, כפי שחובה לעשות במודעות "דרושים", למשל. השימוש בצירוף ילד/ה מסרבל מאוד את התרגום בכל הנטיות ואני משתדלת ככל האפשר להימנע מהפתרון הזה, אלא אם כן ממש אין בררה. מה גם שלטעמי האישי, זה פשוט נראה מכוער על הנייר…

התכתבות זו היא אך ראשיתו של המהלך, וראוי כי שמה של האמנה ישונה, וכן ניסוחיה הפנימיים. ראוי להיות מודע לסיבות החשובות, שעלו בספרות המשפטית (ובין היתר במאמרה של פרופ' אלמוג 'ואותן השמות עומדים לדורות – על עברית מגדר ומשפט' שפורסם במחקרי משפט יח 373 (2000)), לשימוש בשפה נטולת מגדר, על אף הסרבול הכרוך בכך. זו אינה סמנטיקה, כי אם מהלך חשוב בדרך לחברה מתוקנת.

גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת החדשה מכהנות נשים בתפקיד שרת המשפטים. ניתן לקוות כי הדבר יביא למודעות מוגברת לשפה נטולת מגדר בניסוחים משפטיים, אם בתרגומי אמנות ואם בחקיקה. לטעמי, במציאות הפוליטית במדינת ישראל, יהיה קשה להכריע בשאלות הנוקבות של דמוקרטיה ומשילות, של תפקידו של בג"צ ומעמדן של הרשויות זו מול זו, לגביהן התבטאה שרת המשפטים החדשה כי ברצונה להביא לשינוי ממשי. כאן יש מקום בו ניתן בפעולה שאינה דורשת שינויים משמעותיים, בפעולה שיכולה להיות קונסנזואלית, להביא לשינוי חברתי חיובי תוך זמן קצר. הנחייה מעין זו, שתינתן לממונים על תרגום כתבי אמנה, וכן למחלקות החקיקה השונות יכולה גם להוות פתיחה טובה לקדנציה במשרד המשפטים, וכן הטבעת חותם אישי שיישאר לשנים.

Advertisements