לאחרונה התבשרנו כי שר הפנים, גדעון סער, החליט להכיר בבני העדה הארמית נוצרית כעדה נפרדת, ולרשום אותה כך במרשם האוכלוסין. איני יודע עד כמה בא צעד זה כדרישה אמיתית של בני העדה המארונית, המכונים מעתה 'ארמים נוצרים' ועד כמה המדובר בהפעלה נוספת של מנגנוני שליטה מוכרים.

החוקר איאן לוסטיק, שכתב בשנות השמונים ספר חשוב על הערבים בישראל 'ערבים במדינה היהודית' כותב כי רכיבי מנגנוןן השליטה שמפעיל השלטון הישראלי כנגד ערביי ישראל הם 'פיצול' – בידודו של המיעוט הערבי מהרוב היהודי וחלוקתו הפנימית לתת קבוצות; 'תלות' – התלות הכפויה של הערבים ברוב היהודי למשאבים כלכליים ופוליטיים; 'קואופטציה' – השימוש בטובות הנאה לאליטות הערביות או לאליטות פוטנציאליות למטרות מעקב ומיצוי משאבים.

הצעד הנוכחי של ממשלתנו נראה כעשוי בדיוק לפי מרשם זה, על כל פרטיו ודקדוקיו.

מה שעוד יפה בו, בצעד זה, הוא שנראה שאין לו כל משמעות מעשית. ככל שהוא נועד למניפולציה של הזהות הערבית-נוצרית, והבניה של זהות מלאכותית במידה רבה, מופרדת ומובחנת, כך אין לו שום משמעות אחרת. במדינה בה זכויות יתר ניתנות על בסיס מוצא יהודי, אין כל יתרון להיותו של האדם ארמי. אותם ארמים יכולים לשאול את הדרוזים מה יתרון מצאו בהיותם 'דרוזים', 'נאמנים' או 'משרתים בצה"ל'. האפלייה הממוסדת נמשכת באותה מדינה 'לא ערבית' כלשונו של לוסטיק.

אין כאן התייחסות רב תרבותית המנסה להעניק זכות קבוצתית על בסיס דרישה אותנטית, שכן זו הייתה מלווה בפתרון מצוקות חמורות יותר ודוחקות יותר של הציבור הערבי הנוצרי והציבור הארמי בכללו, מעבר לרישום במרשם האוכלוסין. פעולה זו באה במיוחד על רקע חוקים והצעות חוק הקוראים למרגינליזציה ולהדרה של הציבור הערבי, של ביטויי הלאומיות שלו ושל שפתו.

אוסיף כי אחת הבעיות הייחודיות לעדה המארונית היא עניין דיני המשפחה שלהם. מסתבר כי הנצרות הנהוגה בעדה הארמית היא מסוג שאינו מאפשר את הגירושים. הפתרון שנמצא למצוקה זו הוא מוזר – זוג מארוני הרוצה להתגרש ממיר את דתו לדת היוונית אורתודוכסית, ושב לאחר מכן לחיקה של הדת המארונית.

פתרון זה הוא כה נפוץ עד שב-17.1.2013 נתנה כב' השופטת מירז מבית המשפט למשפחה בחיפה, בתמ"ש 14177-03-09, פסק דין שחייב אישה בת העדה  בפיצויים בסך חמישים אלף ₪ על כך שלא המירה את דתה לדת היוונית אורתודוכסית, לאחר שבעלה ביקש ממנה לעשות כן כדי לאפשר את גירושי הזוג, וקנס בן 25,000 ₪ מדי שנה בה היא עומדת בסירובה לעשות כן. לאחר מכן נהפך פסק הדין בערכאת ערעור.

מעניין לדעת האם יימשך עתה מנהג זה, לאור התיקון במרשם האוכלוסין, והאם יתאפשר לו לאדם להפוך מ'ערבי נוצרי' ל'ארמי נוצרי' ובחזרה כמתבקש לשם הגירושין, ועד כמה אותו צעד של משרד הפנים לא יתבטא אלא במנה נוספת של ביורוקרטיה ואומללות לאנשים שמצבם מאמלל אותם ממילא, והם שבויים בחיי נישואים לא מאושרים, ומחפשים את דרכם לצאת מהם במדינה בה שולטת ביד רמה שיטת המילט העות'מאנית.

נראה כי צעד ראוי היה לבטל מעיקרא שיטה מפגרת זו, ולהנהיג נישואים אזרחיים, אך עד כמה ששר הפנים ירצה להיטיב עם אזרחיו הארמים, לכך, נראה שלא יגיע.

Advertisements