תגיות

, ,

במשך שלושת החודשים שקדמו לבחירות לכנסת ה-19, שהתקיימו בינואר 2013, רחשה הרשת פעילות פוליטית, הן במסגרות רשמיות והן במסגרות א-פורמליות. מועמדים, מפלגות, תומכים ואזרחים היו מעורבים בפעילויות פוליטית מקוונות. פרק זה מתוך דו"ח התקשורת בישראל 2013 : סדרי יום, שימושים ומגמות סוקר את המגמות הבולטות שאפיינו את מסעות הבחירות המקוונים לכנסת ב-2013.

1. צמצום מספר ערוצי הפעילות ומיקוד הקמפיין בפייסבוק

בבחירות 2009 התרחב השימוש הפוליטי ברשת. מערכת הבחירות התיימרה להפגין עדכניות  והציגה פעילות ענפה באתרים, בלוגים, רשימות תפוצה דוא"ליות, ושימוש ראשוני ברשתות החברתיות החל בפייסבוק, דרך יוטיוב וכלה בטוויטר. בהמשך לקמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008, ובשל הרצון להיתפס כמעודכנים, מיהרו המפלגות והמועמדים להיעזר בכל הטכנולוגיות החדשות. בהיעדר הפנמה והבנה אמתית של מהות הפעילות באותן טכנולוגיות, שימש האינטרנט בעיקר כפלטפורמה שיווקית והשיח נותר חד כיווני.[1] אך בעוד קמפייני בחירות 2009 התאפיינו בתזזיתיות יתר ובשימוש בכל ערוצי האינטרנט הזמינים, הרי שמרבית הקמפיינים המקוונים בבחירות 2013 התרכזו בפייסבוק.

בשלהי 2012 מנתה אוכלוסיית ישראל כ-7.6 מיליון בני אדם; מתוכם, למעלה מ-5.3 מיליון משתמשי אינטרנט (70% מכלל האוכלוסייה). קרוב ל-3.8 מיליון משתמשים תפעלו פרופילי פייסבוק (71% מבין משתמשי האינטרנט).[2] השילוב בין הנראות הגבוהה של פייסבוק, אחוזי החדירה הגבוהים שלו באוכלוסייה הכללית, פשטות התפעול של הפלטפורמה והיכולת לעקוף מגבלות תחיקתיות בקמפיינים המקוונים (מאחר שכיום חוקי התעמולה אינם חלים על המדיום האינטרנטי)[3] הובילו לכך שפייסבוק הפך לזירת הפעילות המקוונת המרכזית.[4] דפי המועמדים המובילים מנו בין מאות אלפי תומכים לעשרות אלפי תומכים. כך לדוגמה אחר הדף הרשמי האישי של בנימין נתניהו (בשונה מן הדף הרשמי של ראש הממשלה בנימין נתניהו) עקבו בחודש דצמבר 2012 386,000 איש; אביגדור ליברמן בפער גדול מאוד אחריו רשם 118,000 לייקים; יאיר לפיד זכה ל-97,000 לייקים, שלי יחימוביץ' ונפתלי בנט ל-55,000 ו-57,000 לייקים בהתאמה; אחר ציפי לבני עקבו כ-30,000 איש ולזהבה גלאון ודב חנין היו 16,000 ו-10,000 עוקבים בהתאמה.[5]

יש לציין כי תקציבי הפרסום שהופנו לאינטרנט גדלו עד כדי הקצאה של 50% מכלל תקציב הקמפיין לזירה האינטרנטית.[6] המפרסמים נעזרו בפייסבוק כדי לבחון את דעת הקהל לגבי הקמפיינים שהועלו תחילה שם. "פייסבוק זה בית משפט אכזרי. הוא יודע לחרוץ גורל תוך דקות",[7] גרס גיל סמסונוב שניהל את פעילותה של מפלגת הליכוד ביתנו בפייסבוק. בנוסף על כך, נוכחותם של קהלים צעירים, הצורכים את החדשות שלהם באמצעות הרשתות החברתיות ולא דרך המדיה המסורתיים,[8] אפשרה למפלגות ולמועמדים להגיע אליהם דרך פייסבוק.

עניין מיוחד היה ברשימת "ארץ חדשה" שבראשה עמדו עורך הדין אלדד יניב ובמאי הקולנוע רני בלייר. הקמפיין שלהם נוהל רובו ככולו ברשת (בפייסבוק וביוטיוב), הן משום שסיקורם התקשורתי היה מצומצם, והן משום שזמן שידורי התעמולה שהוקצה להם היה זעום. באמצעות סרטונים פרובוקטיביים וקמפיין רשת חזק הם הצליחו ליצור באזז ותהודה עצומה לקמפיין שלהם עד כי רבים היו סבורים כי הרשימה תיכנס לכנסת, אך לבסוף התברר כי הרשימה לא עברה את אחוז החסימה.[9]

עוד התאפיין הקמפיין בניצני שימוש במובייל – טלפונים סלולריים ומחשבי לוח (טבלט) – לצורכי קמפיין הבחירות, ויישומונים (אפליקציות) ייעודיים שפותחו לצרכי הקמפיין.

בתחום שימושי המובייל, במסגרת מסע הבחירות לכנסת ה-19 ועוד קודם לכן בבחירות המוקדמות (פריימריז) במפלגות דוגמת הבית היהודי, מרצ, הליכוד והעבודה, שלחו חלק מן המתמודדים מסרוני SMS  לבוחרים פוטנציאליים כמו גם למתפקדי התנועה, במטרה לבקש את תמיכתם או לצורך עריכת  סקרים קצרים. הודעות הטקסט ושיחות הטלפון המוקלטות שקיבלו רוב אזרחי ישראל, הכעיסו רבים והעלו שאלות משפטיות באשר למידת חוקיותן.[10] כך לדוגמה הודעות הטקסט ששוגרו מטעם חברי הכנסת מטעם הליכוד דני דנון וד"ר לאה נס הובילו בתגובה לפתיחת קמפיין פייסבוק מצד "הליכודניקים החדשים" (מתפקדים חדשים לתנועה שהתפקדותם נועדה לאפשר להם להשפיע על הרכב רשימת המפלגה השלטת) במטרה להגביר את המודעות לחשיבות הפריימריז ולחשיבות ההצבעה בבחירות הכלליות. במסגרת הקמפיין העלו צילומי מסך של הודעות הטקסט שנתקבלו ושל תגובותיהם לדף הפייסבוק שיצרו.[11] פעילות זו  מדגימה היטב את האקטיביזם הפוליטי ולאקטיביזם הדמוקרטי שנתגלו במלוא עצמתם במסע בחירות זה.                                    

בין האפליקציות החדשות שפותחו במיוחד לצורכי הבחירות שמטרתן להעביר את מסרי המפלגה, היו כאלה שנועדו להעביר מסרים פוליטיים באופן משעשע או ייחודי, כדוגמת המשחקים שפותחו עבור תנועת קדימה ושולבו בדף הפייסבוק הרשמי של המפלגה ("לשלם לחיילים כמו לאברכים" – גרסת קדימה למשחק פאקמן האלמותי[12] ו"תפוס ת'כסף – עד שיהיה שוויון בנטל שיהיה שוויון בכסף!"); וכדוגמת האפליקציות שפותחו עבור מפלגת העבודה וביניהן הגוגל של שלי – שוגל Shoogle;[13] כפראפרזה על מנוע החיפוש גוגל, הציג המיני-סייט את עמדותיה של יחימוביץ' בנושאים שונים, החל מתחרות הוגנת ומיסוי הוגן ועד למחירי הדיור והמזון ואפליקציית הטיימליין העתידי[14] שהזמינה את משתמשי פייסבוק "לראות כיצד ייראה הטיים ליין שלך בעתיד" (בהנחה כמובן שמפלגת העבודה תנצח בבחירות).

 2. דינמיות ונראות

בבחירות 2013 ניכרה דינמיקה גבוהה מאוד של הפעילות המקוונת. מרבית המועמדים אשר עמדו בראשי הרשימות מטעם מפלגותיהם, נהגו לעדכן את דפי הפייסבוק שלהם מספר פעמים ביום;[15] זאת הן בהשוואה למערכות בחירות קודמות והן באופן אבסולוטי. מחד גיסא, פעילות דינמית תואמת את אופייה התזזיתי של הרשת; מאידך גיסא, כפועל יוצא, המשתמשים קולטים חלק קטן מאוד ממכלול התכנים הפוליטיים שהופצו ברשת.

כמו כן, הנראות של קמפייני הרשת באמצעי התקשורת המסורתיים הייתה גבוהה ביותר. לא פעם נפתחו מהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה בידיעות אשר עסקו בהתבטאויות פוליטיות מעל דפי הפייסבוק. הימנעותם של הפוליטיקאים משאלות העיתונאים ויכולתם לעקוף את כלי התקשורת תוך פנייה ישירה אל האזרחים באמצעות פייסבוק, הובילו לכך שעיתונאים רבים דיווחו על המתרחש בדפי הפייסבוק של המועמדים בבחירות. כך שיקפו החדשות באמצעי התקשורת המסורתיים את המתרחש במדיה החדשים והובילו לתגובות שרשרת שהתרחשו במדיה  החדשים עצמם וחוזר חלילה.

יתרה מכך, הקמפיין האינטרנטי זכה לתהודה נרחבת יותר באמצעות אמצעי התקשורת המסורתיים.[16] כך, בבוקר ה-24 בדצמבר 2012, פרסמה ח"כ שלי יחימוביץ', יו"ר מפלגת העבודה, על גבי דף הפייסבוק הרשמי של בנימין נתניהו (כמו גם על גבי דף הפייסבוק שלה) הזמנה לעימות פומבי, בצירוף תמונה:

"אני מזמינה אותך לעימות טלוויזיוני, כמקובל בעולם המערבי, וכפי שהיה נהוג בעבר בישראל. הציבור זכאי ואנחנו מחויבים, לדיון נוקב, אמיתי, של שתי השקפות עולם העומדות לפני הבוחרים. הבחירה האמיתית היחידה, היא בינך וביני, בין הליכוד ביתנו ובין מפלגת העבודה. אני רוצה להתווכח איתך. להציג בדיון רציני, ישיר, את עמדותינו המנוגדות בראש ובראשונה בנושאי כלכלה וחברה, ובכל נושא שעומד על הפרק: מדיני, בטחוני, סביבתי, שלטון החוק ומעל לכל: מהי המדינה בעינינו, מה תפקידיה, ומהן החובות שלנו כלפי הציבור. כל עניין נוסף שתבקש להעלות לעימות יתקבל בברכה".

הפוסט דווח בכלי התקשורת[17] ושעות ספורות לאחר מכן השיב גלעד ארדן אשר שימש כראש מטה הבחירות של הליכוד בפוסט פומבי על הקיר של שלי יחימוביץ':

״היי שלי זה גלעד (ארדן), את רוצה עימות? כמקובל בעולם מערבי? שמח שנזכרת שזה חלק מכללי המשחק כי רציתי להזכיר לך (כי בטח שכחת) שאת סירבת לעימותים כשהתמודדת על תפקיד יו"ר 'העבודה" אז הנה תזכורת קלה למה אמר עלייך מספר 2 שלך, בוז'י הרצוג.http://m.ynet.co.il/Article.aspx?id=4118825 . בכל מקרה איזה עימות בדיוק את רוצה? עימות של שמאל מול ימין מרכז? יופי, אבל מול מי בדיוק? מול לבני? גלאון? לפיד? מולך? מופז? כשתסיימו את המלחמה ביניכם על מי מייצג את גוש השמאל תעלי שוב סטטוס בפייסבוק ונדבר דוגרי״[18]

במקרה אחר הזמינה ציפי לבני מעל גלי האתר את שלי יחימוביץ' ויאיר לפיד להיפגש עמה כדי לאחד כוחות מול בנימין נתניהו. חלק ניכר מהדיאלוג ביניהם, כאשר כל אחד מהמעורבים בדבר מציג את עמדתו האישית, התנהל מעל דפי הפייסבוק, אשר צוטטו בעיתונות.[19]

3. הפוליטיקה האישית עולה מדרגה

מספר תופעות שאפיינו את מערכת הבחירות לכנסת ה-19 מעידות כי הפוליטיקה האישית צעדה צעד אחד קדימה. ראשית, מועמדים ניהלו קמפיין רשת פוליטי עוד בטרם נבחרו לפריימריס או למקומות ריאליים במפלגותיהם. כולם פתחו דפי פוליטיקאים ייעודיים בפייסבוק וחלקם אף ניהלו אתר. במהלך הקמפיין ערכתי רשימה של המועמדים המובילים בכלל המפלגות שרצו לכנסת, שאינם חברי כנסת מכהנים (קרי, מועמדים חדשים או חברי כנסת לשעבר שלא כיהנו בכנסת ה-18). הרשימה מנתה 122 מועמדים מכלל המפלגות וביניהם כלל הח"כים החדשים (למעט חברי הכנסת החרדים) כמו גם רבים שלא נכנסו לכנסת ואף לא נבחרו למקומות ריאליים בפריימריס. מפלגות שניהלו פריימריס כדוגמת הליכוד ומפלגת העבודה פרסמו לקראת הבחירות הפנימיות חוברת מועמדים ובה הפניה לדוא"ל, לדף הפייסבוק הפוליטי ולאתר (אם קיים) של כל אחד מן המועמדים. פעילות פוליטית מקוונת כזו, עוד בשלב האנונימיות היחסית, נהפכה לתו תקן בקרב המועמדים.

שנית, חלק מן המפלגות לא ניהלו דפי פייסבוק מפלגתיים רשמיים אלא נסמכו על דפי הפוליטיקאים של מנהיגיהם. כך נהגו לדוגמה יש עתיד והבית היהודי. ההפניה מאתרי המפלגות לדפי הפייסבוק הרשמיים הובילה ישירות לדפים הפוליטיים האישיים של מנהיגי המפלגה. אין מדובר בעניין סמנטי בלבד אלא בביטוי להתחזקות מעמדו של מנהיג המפלגה עד כדי זיהויה המוחלט של המפלגה עמו. במובן הרחב, התנהלות זו מחזקת את מגמת הפוליטיקה הפרסונלית. בבדיקה שנערכה שנה לאחר הבחירות התברר כי מפלגת הבית היהודי תחזקה דף מפלגה רשמי בפייסבוק[20] בעוד ההפניה הרשמית מאתר מפלגת יש עתיד[21] ל "דף הפייסבוק שלנו" הובילה לדף הפוליטיקאי האישי של יאיר לפיד.[22]

שלישית, בקמפיין הנוכחי ניכרה התחזקות מגמת המימון החברתי (Crowdfunding),  גם הוא בהקשר האישי של פוליטיקאים. פעילות זו נעשתה באמצעות אתרים דוגמת HeadStart[23] ומימונה.[24] בבחירות הקודמות (2009) ניכרו ניסיונות ראשוניים לגיוס כספים דרך הרשת, שבוצעו על ידי מיכאל איתן באתרו האישי, הליכוד, העבודה, מרצ ומפלגת הירוקים;[25] במהלך שנת 2011 גייסה שלי יחימוביץ', באתרה האישי, כחצי מיליון ₪ מפעילי מפלגה ותומכים.[26] במערכת הבחירות הנוכחית, מועמדים לכנסת שהיו נטולי מימון אחר, פנו באמצעות פלטפורמות מובנות לגיוס כספים, בקריאה אל הציבור לתמיכה  וסיוע במימון הקמפיין האישי שלהם, . שלוש דוגמאות לפרויקטי מימון מסוג זה היו אלה של חברת הכנסת לשעבר נינו אבסדזה במימונה – מהפכנינו בכנסת![27] הקמפיין של מירב מיכאלי במימונה – אחת בשביל כולם![28] והקמפיין של תמר זנדברג ב-Headstart – תמר זנדברג לכנסת.[29]

מגמות אלה מעידות כי על אף שהבחירות בישראל הן בחירות יחסיות ולא אישיות, ההתנהלות בפועל של המועמדים בזירות השונות, ובכלל זה במדיה  החדשים  היא לעתים קרובות כשל מועמדים בבחירות אישיות.

4. קמפיינים אנונימיים

בדומה למסעות הבחירות האחרונים לכנסת ותוך שימוש באינטרנט כמרחב שבו לא חלות מגבלות חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט – 1959; הוצפה הרשת בקמפיינים אנונימיים ושליליים. הפעם התמקדה זירת ההכפשות בפייסבוק. בין היתר  ניתן לציין את הדפים:[30] היום שאחרי הבחירות,[31] גוש ימין,[32] התנועה המגונה,[33] לבני נכשלה,[34] שישים ואחת[35] ועוד.

האנונימיות של העומדים מאחורי הדפים המכפישים העלתה חשדות שמדובר במקרים מסוימים  בפעילות המתבצעת תוך שימוש בכספי ציבור ותוך עברה חוק הבחירות. בעקבות זאת החיל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט אליקים רובינשטיין, בפסיקה תקדימית את הוראות סעיף 10 (ב)(5) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט – 1959 גם על המרחב האינטרנטי. רובינשטיין קבע כי גם לגבי מודעות ופרסומים אינטרנטיים מוטלת חובת פרסום שמו של המזמין כפי שנקבע בסעיף.[36] אף על פי כן, ולמעט המקרה הספציפי אשר נדון בסוגיה שהובאה בפני רובינשטיין הוסיפו הקמפיינים האנונימיים ללבלב ברשת ונראה כי עד שלא יוסדר הנושא בחקיקה, האכיפה אינה ריאלית.

5. אקטיביזם דמוקרטי

במערכת בחירות זו ניכרה מעורבות חברתית רבה יחסית בקרב הציבור,[37] הן בקרב ארגונים חברתיים ומיזמים מבוססים שפעלו בזירה הציבורית עובר לבחירות כדוגמת הסדנא לידע ציבורי, והן בקרב יחידים וקבוצות שהתארגנו לפעולה ספציפית בהקשר האלקטורלי בלבד. בין היתר, פותחו כלים אינטרנטיים המציגים מידע על אודות המפלגות השונות, המועמדים ועמדותיהם, כדי לסייע לבוחרים לקבל החלטה מושכלת עבור מי להצביע.[38] עם כלים אלו אפשר למנות, בין היתר, את המדח"כ – הכלי הפשוט לבחירת המועמדים בפריימריס[39] ואת הבחירומטר – הכלי הפשוט לבחירת המפלגה המתאימה לדעותיך[40] מבית היוצר של הסדנא לידע ציבורי, אשר פיתחה את אתרי כנסת פתוחה[41] והתקציב הפתוח,[42] ותנועת מתפקדים, המעודדת התפקדות למפלגות המקיימות פריימריס במטרה להשפיע על הרכב הרשימות;[43] הוקמו קבוצות פייסבוק[44] ונוצרו סרטונים[45] שקראו להצביע בבחירות.

חלק מן האתרים או דפי הפייסבוק שהוקמו על ידי אזרחים פעלו עבור מפלגות ספציפיות בהן הם תמכו.  כך לדוגמה – בפייסבוק הוקמו קבוצות סודיות שמטרתן לרכז את כל פעילות הפייסבוק למען שלי יחימוביץ' ולעבוד יחד כסיירת פייסבוק אקטיבית.[46] דוגמה נוספת היא פנייתה של מפלגת הבית היהודי אל תומכיה בפייסבוק בבקשה לסייע לה בהפקת תשדירי הבחירות.[47] גם במרצ סרטונים שהופקו על ידי תומכים נשתלבו בקמפיין הבחירות הרשמי של המפלגה.[48]

מנגד, היו גם פעילויות למען מפלגה מסוימת אשר נעשו ככל הידוע ללא תיאום עם המפלגה. דף פייסבוק כזה, נפתלי בנט – העמוד הלא רשמי, נפתח על ידי סטודנט שתמך במנהיג מפלגת הבית היהודי;[49] מעריכים כי קמפיין בלתי רשמי זה תרם רבות לקמפיין הרשמי של המפלגה ואף הועדף על ידי תומכי המפלגה על פני הדף הרשמי של נפתלי בנט. [50]

בפעילות בלתי מתואמת כזו יש גם סכנה: היא עלולה לחבל בקמפיין הרשמי, לפגוע בתדמית המפלגה,  להעביר מסרים שאינם תואמים את הקו המפלגתי ואף להשית עליה קנסות בגין הפרת חוקי הבחירות. כך היה במקרה של קמפיין תומכי השטח של הליכוד. ב-1 בינואר 2013 התפרסמה באתר פעילי הליכוד ליכודניק מודעה תחת הכותרת הגטו היהודי בראשות נפתלי בנט שבה מופיע יו"ר מפלגת הבית היהודי מאחורי גדרות תיל ולצדו הכיתוב "60 שנה לקח לכיפות הסרוגות לפרוץ את הגטו הסקטוריאלי שכלא אותם בתוך המפד"ל… בליכוד יש יותר חברי כנסת דתיים ומסורתיים מאשר בבית היהודי!"

בנט כתב בדף הפייסבוק שלו "אחיי בליכוד, מה קרה לכם?"[51] בהמשך נתברר כי מאחורי המודעה עומדת קבוצת פייסבוק בשם "תומכי הליכוד – קמפיין השטח"[52] שלא היו שבעי רצון מן הדרך שבה התנהל הקמפיין הרשמי של הליכוד. אחד מיוזמי הקמפיין הסביר: "אנחנו חבר'ה של הליכוד, אידיאולוגים ופטריוטים. אנחנו חושבים שצריך להעמיד באופן בוטה וברור את ההבדל בין הליכוד לבין האחרים… המפלגה לא ידעה מזה לפני. הם כועסים. אני חושב שצריך לחדד את העמדות בתוך המחנה. קמפיין רגיל עובר מעל הראש של האנשים, פרובוקציה היא אגרוף לבטן, אבל הגטאות הם סמל של הבדלנות היהודית."[53] מטה ההסברה של הליכוד הכחיש כל קשר לעניין והביע שאט נפש "מהפרסום המזעזע. אנו קוראים לנפתלי בנט להגיש תלונה על הסתה במשטרה כדי שניתן יהיה לברר מי עומד מאחורי הפרסום. לתנועת הליכוד אין כל קשר לאתר ליכודניק וכל המתפרסם שם הוא על אחריותם בלבד[54]". ח"כ אופיר אקוניס מהליכוד הודיע כי יפנה לוועדת הבחירות המרכזית בדרישה להורות על הסרת המודעה,[55] שלכאורה נקשרת לליכוד; אך בכך לא תמה הפרשה. יומיים לאחר מכן פרסם קמפיין השטח של הליכוד בפייסבוק פוסט ולצדו מודעה ובה הסלוגן "איילת שקד – תהיי יפה ותשתקי: הבית היהודי"[56]

במודעה כיוונו תומכי הליכוד לאירוע בחירות מטעם הבית היהודי שהתקיים בחודש אוגוסט 2012 במכון לב, שבו נמנעה הופעתה בשל היותה אישה.[57] ב-9 בינואר 2013 נאלצה מפלגת הליכוד לפעול נגד פעיליה כאשר הגישה בקשה לצו מניעה נגד אתר ליכודניק ונגד פעיליו במטרה להסיר את הפרסומים הפוגעניים בתואנה כי הציבור מקשר בין המפלגה לאתר הפעילים וגורם נזק לקמפיין. [58]

6. שימוש בממים, הומור וסאטירה

בדוח התקשורת בישראל 2012, הוקדש פרק שלם לממים האינטרנטיים בישראל 2012 ולפופולאריות הגואה של ז'אנר זה.[59] חלק מן הדוגמאות שהובאו בפרק היו חלק מקמפיין הבחירות לכנסת ה-19 ואכן הרשת הוצפה בממים שנוצרו הן על ידי המשתמשים והן במסגרות הקמפיינים עצמם. עד כי ניתן לדמות את המצב לעדלאידע גדולה, תרתי משמע, המולה שמחה שבה לא תמיד אפשרי לדעת מי עומד מאחורי המם. חוש ההומור שאפיין חלק מן הפוליטיקאים והקמפיינים הפך את העניינים למורכבים עוד יותר. כפי שכבר הוזכר לעיל, נפתלי בנט – העמוד הלא רשמי שבו הוצג בנט כגיבור על כל יכול, נפתח על ידי אחד מתומכיו אך זכה ליותר עוקבים מן הדף הרשמי של בנט.[60] במקרה אחר יצר תומך הבית היהודי מאור נסימי סרטון משעשע המציג ריאיון עם כריסטיאנו רונאלדו המצהיר על תמיכתו בבנט.[61] הסרטון הועלה אף לדף הרשמי של בנט לאחר שצבר צפיות רבות ביוטיוב. תגובות זועמות שנתקבלו, שעל פיהן רונאלדו הביע תמיכה בחמאס במהלך ימי מבצע "עמוד ענן", חייבו את מנהלי הקמפיין להסיר את הסרטון.[62] שלי יחימוביץ' נעזרה בדמותה הסאטירית בארץ נהדרת לצרכי קמפיין הבחירות שלה, ושאול מופז הזמין את בן דמותו בארץ נהדרת מריאנו אידלמן לדו קרב.[63]

נפתחו דפים רשמיים לדמויות פיקטיביות הרצות לראשות הממשלה[64] ואלה אפשרו תגובות הומוריסטיות, אך גם שימשו ככלי ביקורתי וסאטירי מהמעלה הראשונה, המעיד על מעורבות אזרחית ופוליטית גבוהה. בד בבד נפתחו פרופילים מזויפים. חלקם סאטיריים במוצהר[65] אך אחרים נדמים, ולו במבט ראשון, לפרופילים רשמיים של פוליטיקאים. דוגמאות לכך הם הפרופילים הרשמיים לכאורה (פייקים) של אריה דרעי (אריה מכלוף דרעי),[66] יעקב מרגי (השר יעקב מרגי)[67] ובנימין נתניהו (Benjamin Netanyahu – ביבי נתניהו).[68] הדף המזויף של בנימין נתניהו היה כה קרוב למקור בעיצובו ובסגנונו עד כי רבים טעו לחשוב שמדובר בדף הרשמי של ראש הממשלה. בעקבות זאת הגיש הליכוד פנייה רשמית לפייסבוק להסרת הדף מן הרשת החברתית.  דוברות הליכוד טענה כי הבעיה אינה בעצם קיומה של סאטירה אלא בכך שלא מצוין במפורש כי מדובר בעמוד סאטירי ורבים טועים ומתבלבלים בינו לבין הדף הרשמי המקורי.[69]

7. לקראת רגולציה של קמפיינים מקוונים?

המצב שבו המרחב הווירטואלי אינו מוסדר בתקינה או בחקיקה ראשית הוא מצב בעייתי המאפשר לשחקנים הפוליטיים לנקוט בדרכים פסולות ואף פליליות, ולהפר את כללי המשחק הדמוקרטי שנועדו לשמירה על מערכת בחירות הוגנת ושוויונית. עם זאת, הסדרת המרחב האינטרנטי אינה עניין של מה בכך, בין היתר בשל היותה קשה ליישום מעשי.

פתרון אפשרי עשוי להיות העלאת מודעותם של המשתמשים לכללי ההתנהלות הראויים במהלך קמפיין בחירות, הן מבחינת החובה לנהל הליך שוויוני והוגן והן מבחינת הדרכים הפסולות הננקטות, אשר אינן בהכרח בולטות לעין שאינה מיומנת. במקביל, יש המצדדים בתיקון חוק הבחירות (דרכי התעמולה) באופן שיחול הן על התקשורת המסורתית והן על האינטרנט, בהתאמות הנדרשות. סביר להניח כי המחוקק יידרש לסוגיה זו בקרוב, מתוך מגמה לשנות את המצב החוקתי והרגולטורי לקראת הבחירות הבאות לכנסת.

[1]. ראו בהקשר זה את המאמרים הבאים:  ניר אטמור, ואסף סיאני 2011. אתרי מפלגות בבחירות 2009 – מבט השוואתי. בתוך אזי לב-און וארז כהן (עורכים) מקושרים: פוליטיקה, טכנולוגיה וחברה בישראל,  עמ' 210-177. תל אביב: האגודה הישראלית למדע המדינה; ניר אטמור, קמפיין מקוון בבחירות לכנסת ה – 18: רגע לפני הבחירות (01.02.2009), אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה; כספי, דן, ולב, אלינור (2009). אמריקניזציה מוקדמת: מדיה חדשים במערכת הבחירות לכנסת ה-18. קשר, 39, עמ' 16-6; כספי, דן, ולב, אלינור (2011). 'כמו באמריקה': אמצעי תקשורת חדשים במערכת הבחירות לכנסת ה-18. בתוך אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים) הבחירות בישראל 2009, עמ' 367-333. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה. Haleva-Amir, Sharon (2011). Online Israeli politics: Current state of the art. Israel Affairs, 17(3), 467-485; Lev-On, Azi (2011). Campaigning online: Use of the Internet by parties, candidates and voters in national and local election campaigns in Israel. Policy & Internet, 3(1), 1-28.

[2]. Internet Usage in the middle East – www.internetworldstats.com/stats5.htm

[3]. ראו את המזכר שכתב השופט אליקים רובינשטיין אשר שימש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת ה-19 , "הבחירות – לקחים" (07.02.2013), www.bechirot.gov.il/elections19
/heb/law/LessonsLearned19.pdf
  וכן את התייחסותה של ד"ר שוורץ-אלטשולר לנושא בדוח הקודם: שוורץ-אלטשולר, תהילה (2013). סוגיות בהקשר של חופש העיתונות, ישראל 2012. בתוך רפי מן ואזי לב-און (עורכים), דוח שנתי: התקשורת בישראל 2012 – סדרי יום, שימושים ומגמות, עמ' 60-45. אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה. ראו את הדיון בעמ' 50-49 על אודות "אי התאמתם של דיני הבחירות לעידן הדיגיטלי".

[4]. לוינטל, עמית (2013). שינו את הסטטוס. ישראל היום – מוסף ישראל השבוע (25.01.2013),  עמ' 9-8, 30. פורמט דיגיטלי – news.walla.co.il/?w=/2680/2610336 .

[5]. כביר, עומר (2012). הכנסת החברתית: הפוליטיקאים שלנו עדיין לא מבינים את פייסבוק. כלכליסט (09.12.2012), www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3589913,00.html  .

[6]. טוקר, נתי (2013). בחירות 2013: הכסף, הקמפיינים והקרבות עוברים מהרחוב לרשת. דה מרקר (10.01.2013), www.themarker.com/news/politics/1.1904395 .

[7]. נתי טוקר (למעלה).

[8]. Mitchell, Ami, Kiley, Jocelyn, Gottfried, Jeffery & Guskin, Emily (2013). The role of news on Facebook: common yet incidental. Pew Research Journalism Project (24.10.2013), www.journalism.org/2013/10/24/the-role-of-news-on-facebook/ .

[9]. ראו בהקשר זה: זילברמן, אורי (2013). מדוע נכשל הקמפיין האינטרנטי של "ארץ חדשה"?  Feeder (30.01.2013), www.feeder.co.il/article-why-eretz-hadashas-digital-campaign-failed-1000818207 .

[10]. חוק הספאם מחריג הודעות פוליטיות (משום שהוא רואה בהודעות פוליטיות משום תרומה לחופש הביטוי הפוליטי) אולם ייתכן שהיקף התופעה מאפשר על דרך הפרשנות לראות בהודעות אלו משום הטרדה באמצעי תקשורת על פי סע' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982. וראו גם קריסטל, מירב (2013). שיחות ו-SMS  מביבי ושלי – הצקה בחסות החוק. Ynet(20.01.2013), www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4334127,00.html .

[11]. קיירס, ויטה (2012).  ליכודניק? יש לך סמס מדני דנון. Ynet(12.10.2012), www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4291172,00.html .

[12]. אלמוג, נחמה (2012). לקראת הבחירות: קדימה השיקה את הגרסה שלה למשחק פאקמן. אנשים ומחשבים (30.12.2012), www.pc.co.il/?p=106521.

[13]. www.shoogle.org.il.

[14]. אפליקציה זו אינה זמינה עוד ברשת .

[15]. כביר, עומר (2012). הכנסת החברתית: הפוליטיקאים שלנו עדיין לא מבינים את פייסבוק. כלכליסט (09.12.2012), www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3589913,00.html  .

[16]. כספי עומד על חשיבותה של הטלוויזיה כמדיום המוביל בכל קמפיין בחירות גם בעת הנוכחית. כספי, דן (2012). שימו טיפק"ס על הבחירות. Ynet (15.01.2013), www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4332129,00.html .

[17]. ראו לדוגמה – רובין, קרן (2012). יחימוביץ' לנתניהו בפייסבוק: 'בוא לעימות; הציבור זכאי לדיון'". דה מארקר(24.12.2012), www.themarker.com/news/politics/1.1892659 .

[18]. www.facebook.com/tal.schneider/posts/398580570217952  .

[19]. מערכת וואלה חדשות, 2012. לפיד: הצעתי ללבני להיות מספר 2 שלי. וואלה(25.11.12), news.walla.co.il/
elections/?w=/2780/2590083
; קרני, יובל, ואזולאי, מורן. 2013. לפיד נגד גוש חוסם אך ייפגש עם לבני ויחימוביץ'. Ynet (05.01.13), www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4328684,00.html ; מצליח, רינה, ואברהם, ירון. לפיד ויחימוביץ': 'לבני שקרנית'.  Mako  (07.01.2013), www.mako.co.il/news-elections-2013/articles/
Article-d33e5bf4b061c31004.htm
.

[20]. www.facebook.com/baityehudi.p .

[21]. yeshatid.org.il  .

[22]. www.facebook.com/YairLapid  .

[23]. www.headstart.co.il  .

[24]. www.mimoona.co.il  .

[25]. אטמור, ניר, וסיאני, אסף (2011). אתרי מפלגות בבחירות 2009 – מבט השוואתי. בתוך ארז כהן ואזי לב-און (עורכים). מקושרים: פוליטיקה, טכנולוגיה וחברה בישראל, עמ' 210-177. תל אביב: האגודה הישראלית למדע המדינה; ניר אטמור, "קמפיין מקוון בבחירות לכנסת ה – 18: רגע לפני הבחירות" (01.02.2009), אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

[26].  שניידר, טל (2011). אימצה את שיטת אובמה: שלי יחימוביץ' גייסה באינטרנט 500 אלף שקל. גלובס (26.09.2011), www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000685945 ; שניידר, טל (2012). למה הח"כים לא מגייסים תרומות ברשת? הארץ (15.08.2012), www.haaretz.co.il/news/politi/theplog/1.1801990 .

[27]. www.mimoona.co.il/Projects/506 .

[28]. www.mimoona.co.il/Projects/578 .

[29]. www.headstart.co.il/project.aspx?id=579 .

[30]. ראו טל שניידר,  "הביבים של האינטרנט". הפלוג, 13.01.2013. www.talschneider.com/2013/01/13/bibiminternet  .

[31]. היום שאחרי הבחירות .

[32]. www.facebook.com/gushyamin  .

[33]. לא זמין עוד ברשת .

[34]. www.facebook.com/tnua.livni  .

[35]. שישים ואחת .

[36]. תב"כ 16/19 רשימת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט נ' רשימת הליכוד ביתנו ואח' (03/01/2013),  www.bechirot.gov.il/elections19/heb/law/Decisions16_19.pdf .

[37] יש לציין כי אחוזי ההצבעה בבחירות אלה עמדו על 67.8%, ב-2.6% מעל אחוז ההצבעה בבחירות הקודמות לכנסת שנערכו ב-2009.

[38]. ראו גם מיה אפשטיין, "גולשים אל הקלפי". דה מרקר, 12.11.2012.  www.themarker.com/tech
nation/1.1862180
.

[39]. www.mitpakdim.co.il/site/primaries/app/index.html#2.

[40]. bchirometer.oknesset.org/index.html.

[41]. oknesset.org.

[42]. budget.msh.gov.il.

[43]www.mitpakdim.co.il/site.

[44]. בחירות 2013 – הפעם כולם מצביעים – www.facebook.com/ILvote2013 ; 80% – www.face
book.com/IL80p
.

[45]. "שיט שאומרים על הבחירות" – mizbala.com/?p=59704  ; "בר רפאלי ושות' – תבחרו או שיבחרו בשבילכם" – www.youtube.com/watch?v=EJAF4DIUVCk&feature=youtu.be .

[46]. שניידר, טל (2012). מכונת המסרים הפוליטיים 2.0. הארץ (26.11.2012), blogs.haaretz.co.il/talschneider/94  .

[47]. אזולאי, מורן, ויהב, תלם (2012). הבית היהודי: חברים בפייסבוק יפיקו את התשדירים. Ynet (13.12.2012), www.
ynet.co.il/articles/0,7340,L-4319300,00.html
.

[48]. רונן, ארז (2013). אזרחים למען מרצ: תוכן גולשים נכנס לשידורי התעמולה הרשמיים. חורים ברשת (15.01.2013), old.holesinthenet.co.il/archives/75595 .

[49]. נפתלי בנט – העמוד הלא רשמי .

[50]. מור, גל (2013). פוסט בחירות: נפתלי בנט יכול ליצור גוש חוסם. חורים ברשת (27.01.2013), old.holesinthenet.
co.il/archives/77511
; ירון, עודד (2013). דפי הפייסבוק שיעזרו לכם לצלוח את שבוע הבחירות. הארץ (15.01.2013), www.haaretz.co.il/news/elections/1.1907623 .

[51]. מורן אזולאי,  "קמפיין באתר 'ליכודניק' נגד בנט: עם טלאי צהוב מאחורי גדר תיל.  Ynet 1. 1.2013), www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4327161,00.html  .

[52]. www.facebook.com/LIKUD2013 . בעמוד הרשמי נכתב כך "בואו הצטרפו לשקם את הליכוד לפני שנגלה כי תומכי הליכוד הבינו כי הליכוד גמר. אנחנו יודעים שיש לנו תנועה טובה ורבת הישגים אך מנהיגי הליכוד כושלים עוד עלולים להביא אותנו לאופוזיציה, תנועת הליכוד עוד תגמור כמו מפלגת העבודה!"

[53]. אזולאי, מורן (2013). קמפיין נגד בנט: "הגטו היהודי" וטלאי צהוב. Ynet (01.01.2013), www.ynet.co.il/articles
/0,7340,L-4327126,00.html
.

[54]. מורן אזולאי (למעלה).

[55]. יהושע בריינר, "קמפיין נגד בנט מאחורי גדר תיל: 'הגטו היהודי'". וואלה! חדשות  1.1.2013.(01.01.2013), news.walla.co.il/?w=//2602501

[56]. לטקסט המלא של המודעה ראו את הפוסט של טל שניידר מה-03.01.2013 www.facebook.com/
tal.schneider/posts/322961404475735
 .

[57]. שניידר, טל (2012). מוסד אקדמי דתי מנע מאיילת שקד להשתתף בפאנל פוליטי. הארץ (29.08.2012), www.haaretz.co.il/news/politi/theplog/1.1812166 .

[58]. ראו בפוסט של טל שניידר בפייסבוק (09.01.2013), www.facebook.com/tal.schneider/
posts/312153932234482
.

[59]. מן, רפי, ולב-און, אזי (2013). דוח שנתי: התקשורת בישראל 2012 – סדרי יום, שימושים ומגמות. פרק ז'. אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה.

[60]. מור, גל (2013). פוסט בחירות: נפתלי בנט יכול ליצור גוש חוסם. חורים ברשת (27.01.2013), old.holesinthenet.
co.il/archives/77511
.

[61]. "חשיפה!!! גם כריסטיאנו רונאלדו תומך בבית היהודי! (03.01.2013), www.youtube.com/
watch?v=90UsjPrUhQ0
  .

[62]. רונן, ארז (2013). איך סרטון תמיכה של רונאלדו בבית היהודי הרגיז את נערי בנט. חורים ברשת (14.01.2013), old.holesinthenet.co.il/archives/75476

[63]. פרבשטיין, רועי (2012). ארץ מגוייסת: שאול ומריאנו, שלי וחלי. חורים ברשת (25.12.2012), old.holesinthenet.co.il/archives/72348 .

[64]. בין היתר: רוני דניאל לראשות הממשלה – www.facebook.com/RonyDanielPM , התנוחה – בראשות מר סוס www.facebook.com/HtnwhhBrswtMrSws , מפלגת המנוחה – העמוד הרשמי (לא קיים עוד), המפלגה של חוזה – אין עתיד (לא קיים עוד), מירי פסקל לראשות הממשלה www.facebook.com/MiriPaskal
PM
, דסי לראשות הממשלה www.facebook.com/nofutureforisrael , שועלי לראשות הממשלה www.facebook.com/shuali.kabab , משה דץ לראשות הממשלה www.facebook.com/
MshDzLrswtHmmslh
והוגו הכלב www.facebook.com/Hugo.Woof.

[65]. קיירס, ויטה (2012). סאטירה ברשת: פוסטים מזוייפים ועוד. Ynet (25.10.2012), www.ynet.co.il/
articles/0,7340,L-4296622,00.html
; ירון, עודד (2013). דפי הפייסבוק שיעזרו לכם לצלוח את שבוע הבחירות. הארץ(15.01.2013), www.haaretz.co.il/news/elections/1.1907623 .

[66]. נוביק, עקיבא (2012). ש"ס בפייסבוק: דרעי וזוגתו שתחיה, לייק ללפיד. Ynet (11.11.2012), old.holesinthenet.co.il/archives/72348 .

[67]. נוביק, עקיבא (למעלה).

[68]. מור, גל (2012). עקב פנייה רשמית: הוסר דף סאטירי על נתניהו. חורים ברשת (16.12.2012), old.holesinthenet.co.il/archives/71303

[69].  מור, גל (למעלה).

מודעות פרסומת