ברק ירקוני, אלעד מן

בשנים האחרונות מתעצמת חשיבותה של התביעה הייצוגית והשימוש בה הופך שכיח יותר ויותר. כמעט בכל יום מוגשת תביעה ייצוגיות נוספת, בעיקר בגין עוולות צרכניות אך גם בתחומים אחרים.

מנגנון התובענה הייצוגית מאפשר לתובע ייצוגי לנהל הליך משפטי מרוכז בשם קבוצה של תובעים, מבלי שקבוצת התובעים העניקה לתובע הייצוגי ייפוי כוח מפורש לפעול בשמה. ישנם יתרונות רבים לתביעה ייצוגית: היא מאפשרת חיסכון בעלויות משפטיות בשל ניהול מרוכז של תביעות דומות; מגבירה את הוודאות המשפטית בכך שמקרים דומים נדונים יחדיו ונמנעות פסיקות סותרות; משפרת את סיכויי האכיפה; ובעיקר יוצרת הרתעה משפטית כנגד נתבעים גדולים ובכך נמנעות עוולות דומות בעתיד. יתרונות אלו נכונים וקיימים במהלך החיים הרגיל של החברה. לטענתנו, היתרונות הללו נכונים וקיימים גם כאשר החברה הנתבעת נקלעת להליכי פירוק או הסדר.

עד היום, בתי המשפט בישראל קבעו כי כאשר חברה נקלעת להליכי פירוק או הסדר, לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית כנגדה. נושי החברה נדרשים להגיש, כל אחד בעצמו, תביעת חוב לבעל התפקיד מטעם בית המשפט.

לדעתנו, מצב זה אינו מוצדק. אנו סבורים כי כאשר ישנן שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לקבוצה של נושים, יש לאפשר לתובע ייצוגי לפעול באופן פורמלי בשם קבוצת נושים ולהגיש מטעמם תביעת חוב מרוכזת אחת. לדעתנו, הליך שכזה אפשרי על פי לשון החוק: ניתן וראוי לראות בהליך הגשת תביעת חוב כ"תובענה" כמשמעה בחוק התובענות הייצוגיות ובתקנות סדר הדין האזרחי. במאמר נרחב שעתיד להתפרסם מטעמנו, אנו מציגים את היתרונות המשמעותיים בשימוש במכשיר התביעה הייצוגית בהליכי פירוק, הסדר וחדלות פירעון שתמציתם מובאת כאן.

קיימים יתרונות רבים להליך הייצוגי להגשת תביעות חוב במסגרת הליכי ההסדר. ההליך הייצוגי יאפשר לכל חברי קבוצת הנושים למצות את זכויותיהם בהליך, ללא צורך בהשתתפות פעילה מצידם. קיימות סיבות רבות מדוע נושים עלולים להימנע מלהגיש בעצמם תביעת חוב: נושים רבים אינם מודעים באופן מלא לנזק שנגרם להם או אינם מודעים לזהות החברה הנתבעת כגורם שגרם את הנזק; נושים רבים אינם מודעים לעובדה שהחברה נקלעה להליכי ההסדר ואינם מודעים למועד האחרון שנקבע על ידי בית המשפט להגשת תביעות חוב; עבור נושים רבים, העלות הכספית הכרוכה באיסוף המידע או בהגשת תביעת חוב עלולה להיות גבוהה מדי. הליך מרוכז ויצוגי במסגרת הליכי ההסדר יאפשר לענות על הבעיות הללו ואף יאפשר לחסוך בעלויות משפטיות הכרוכות בהגשתן, ובירורן של תביעות חוב נפרדות.

יתרון שני וחשוב לא פחות נובע מכך שההליך הייצוגי יאפשר לקבוצת נושים להיות מיוצגת בהליכי ההסדר באופן קולקטיבי. ההליך היצוגי יכול לפתור את בעיית התיאום וההכרעה הקבוצתית (collective action) בין חברי קבוצת הנושים לבין עצמם. מה עוד, שקבוצות הנושים האחרות – בעלי האג"ח, המוסדיים או בעלי המניות –מיוצגות או מתואמות בהליכי ההסדר (באמצעות הנאמן על האג"ח, חברת הייעוץ או הדירקטוריון) וכך לקבוצות המיוצגות מוקנה כוח ויתרון יחסי על פני קבוצות הנושים הבלתי מיוצגות. ההליך היצוגי יאפשר גם לנושים שעד כה היו בלתי מיוצגים, לנהל משא ומתן מרוכז על זכויותיהם ואף להצביע באופן מרוכז בכל הצבעת נושים על הסדר עתידי.

הגמול לתובע המייצג יכול לבוא מתוך סך הנשייה של הקבוצה המיוצגת, כך שהנושים האחרים לא יפגעו מאיגוד וייצוג הקבוצה. כמובן שלחברי הקבוצה יש את האפשרות להחריג את עצמם מהקבוצה ולטפל בעצמם בתביעתם ובהצבעותיהם.

עו"ד ירקוני הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א. עו"ד מן הוא מומחה במשפט מסחרי-בינלאומי והיועץ המשפטי של הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר).

רשימה זו פורסמה אף בעיתון דה-מארקר, ביום 10/02/2014  http://www.themarker.com/law/1.2240152

 

Advertisements