ב-14 בפברואר הלך לעולמו אחד מגדולי היהודים שהביאה המאה ה-20 לעולם. במאה שידעה יהודים דגולים רבים בכל תחומי החיים, מיצחק רבין ועד בוב דילן, זוהי רשימה אקסקלוסיבית שקשה להיכנס אליה, אבל רונלד מיילס דוורקין מצליח בכך ללא ספק.

Image

רונלד דוורקין (1931 – 2013) מקור – ויקישיתוף.

דוורקין היה אחד המשפטנים הגדולים שקמו במאה ה-20, אך הוא הרבה מעבר לכך. אין סטודנט למשפטים שאינו בקיא לפרטי הפרטים בתורתו הפרשנית, ובוויכוח שבינו ובין הארט באשר לפוזיטיביזם (ומסיבה זו, בין היתר, לא אעסוק ברשימה זו בנושא זה), אך הוא היה גם הוגה דעות מקורי, מדען מדינה יוצא דופן, שהותיר אחריו משנה פילוסופית מעמיקה.

רבים רואים את פועלו של דוורקין בהקשר של תורת המשפט, וביחס לתורתם של הארט וקלזן. עם זאת, הוא עומד בשורה אחת עם שני בני דורו הדגולים, ג'ון רולס ורוברט נוזיק. רולס, הידוע והחשוב מבין השלושה (דוורקין, רולס ונוזיק), נחשב למי ש'התניע מחדש' את הדיון הפילוסופי בשאלות של מוסר ואתיקה. רולס לא היה משפטן בהכשרתו, כי אם פילוסוף. עיקר פירסומו בא לו מהניסוי המחשבתי המקורי של 'מסך הבערות', שתפס את דמיונו של העולם, והצית דיון בשאלות של צדק ומוסר שלא נפסק עד עצם היום הזה. דוורקין, לעומתו, הגיע מהשדה המצומצם יותר של המשפטים. עיסוקו הפילוסופי היה לרוב בשאלות של משפט ותורת המשפט, כאשר העיסוק ה'קשה' בשאלות מופשטות יותר של מדע המדינה ופילוסופיה נחשב כמשני. עם זאת גם באלו תרם תרומה אדירה, וייתכן שחשובה ומשפיעה יותר מהגותו המשפטית, המרשימה לכשעצמה.

מהו ליברליזם? דוורקין, שנולד בארצות הברית בשנת 1931, ניסה לענות על שאלה זו. במאמר משפיע, מ-1985 (Ronald Dworkin, “Liberalism,” in Liberalism and Its Critics. ed. Michael J. Sandel (New York: New York University Press, 1984), p. 60) השיב דוורקין את אחת התשובות החשובות והמשפיעות לשאלה. חשיבות רבה יש לתשובה לשאלה במקום ובזמן בו ניתנה, כאשר ארצות הברית הרייגניסטית התנערה, בשם ה'ניאו ליברליזם' מהליברליזם המהותי מאוד בעל החמלה האנושית של רוזוולט, בעידן שבו המונח עצמו 'ליברליזם' הפך למעין גידוף המופנה כלפי "Bleeding Heart Liberals", ובה בעת, בפיהם של אותם אנשים עצמם, צידוק לכל תיאוריה המקדשת את הקניין הפרטי.

המאמר הוא מרתק, אינו ארוך, וראוי מאוד לקריאה. תשובתו של דוורקין היא מרתקת. לדעתו של דוורקין, הן הליברלים והן השמרנים תומכים בערך המהותי של שוויון. אך השמרן תומך בשוויון על מנת לתת יחס שווה לאנשים מתוך ראייה מסויימת של 'פירושם של החיים הטובים', בעוד שהשוויון על פי הליברל אינו יכול להעדיף תפיסה מסויימת של החיים הטובים, והוא שוויון מתוך נייטרליות מוחלטת.

כך, למשל, אם אני, כשמרן, סבור כי 'החיים הטובים' פירושם אורח חיים בריא של כפרי בחווה לגידול תירס בנברסקה, אתן לכל האנשים את היחס השווה שיאפשר להם להיות כפריים בחווה לגידול תירס בנברסקה, או להתקרב לאורח חיים זה ככל האפשר. כליברל, איני יכול להעדיף אורח חיים זה על אחרים, ולכן אאלץ למצוא מפתח אחר לחלוקת המשאבים.

ראייה זו של ה'ליברליזם' היא ראייה מעניינת, וכלי אנליטי מעניין לבחון נושאים רבים הקשורים בליברליזם, ברב תרבותיות ושאלות דומות. כך, למשל, ניצת הוויכוח באשר לחוקת קנדה מ-1982, שהיא לחלוטין 'עיוורת צבעים' במובן המדוייק של הגדרת הליברליזם של דוורקין, וזאת על רקע הצורך בהגדרה עצמית למיעוטים לאומיים בקנדה עצמה – הקנדים הצרפתים, האינואיטים ואחרים.

דוורקין הקדים במעט את רולס בהגדרה זו. ב'ליברליזם פוליטי' שיצא לאור ב-1993, קורא רולס למה שדוורקין קרא לו 'ראיית עולם באשר לטיב החיים הטובים' בשם 'דוקטרינה מקיפה' ומנסה לבדוק את הדרכים בהם יכולה ראיית עולם מעין זו להשפיע על השיח בחיים הציבוריים, וכיצד יש לתחם את השפעתן של ראיות עולם אלו, שהן לעיתים מתנגשות ומתעמתות, מתוך ניסיון להביאן ל'קונסנזוס חופף' שרק באמצעותו ניתן לקדם משטר פוליטי ליברלי על פי עקרונות הצדק.

היישום של עקרונותיו של רולס באשר לעקרונות הצדק, על פי "עקרון הפער" (The Difference Principle) מביא, לדעת רוב המפרשים, למעין סוציאל דמוקרטיה קיינסיאנית לא מאוד שונה מהמשטר בבריטניה בשנות החמישים. לדוורקין תיאוריה חלוקתית מרתקת משלו, שבשל קוצר היריעה לא אגיע אליה, המביאה, לדעתי, אף היא, לתוצאה דומה. בעידן שראה ליברטריאנים כנוזיק, וליברלים כפרידריך פון האייק, שהגיעו לתוצאות קיצוניות מבחינה חברתית, ביישום של סוג ממאיר של ליברליזם המקדש את הקניין הפרטי, יש משום רעננות, שלא לומר נאיביות, בתפיסות מסוג זה. יישום התפיסות של האייק וההולכים בעקבותיו – ממילטון פרידמן ועד בנימין נתניהו, כולם 'ליברלים' ייקראו, הביא לטעם הח"מ לאסון חברתי גלובלי. חשיבותו של דוורקין היא בהצגת ליברליזם בעל פני אנוש. אני סבור שזו אחת מתרומותיו הגדולות להגות הכללית. יהי זכרו ברוך.

מודעות פרסומת