תגיות

, , , ,

הבוקר געשו העיתונים בחגיגות סביב פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (תמ"ש 11264-09-12 פלוני נ' משרד הפנים, השופט יחזקאל אליהו, ניתן 2.12.12) אשר התיר את נישואיהם של זוג גברים שנישאו בקנדה (ונרשמו בישראל מכוח בג"ץ בן-ארי), אותו זוג בעניינו דנתי ברשומה קודמת. רבים סברו כי פסק דין זה מהווה פתח לגירושין אזרחיים בישראל. סברה זו היא כנראה שגויה, בפרט ככל שמדובר בנישואין דתיים. גירושין אלה מוסיפים – גם לפי הפסק – להישאר בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. חשיבות הפסק, ככל שישנה כזו, כלל אינה נוגעת לגירושין אזרחיים, ואפילו לא לאפשרות להתיר בישראל נישואין אזרחיים  שנוצרו בחו"ל. הסיפור המרכזי הוא המעמד המשמעותי שמעניק בית המשפט – אגב דיונו – לנישואין אזרחיים: שוב לא רק הכרה "לצרכי רישום בלבד", א-לה בג"ץ פונק שלזינגר, וגם לא הכרה על בסיס כושר לנישואין ותוך אבחנה משאלת צורת הנישואין, ברוח בג"ץ פלונית (בני נח, 2232/03), אלא מתן תוקף מהותי. אנמק.

בנישואין לפי בג"ץ פונק שלזינגר, פקיד הרישום משנה את המרשם לפי תעודה זרה בלא להביע עמדה ביחס לאמיתות תוכנה, כאשר ההנחה המקובלת היא שהכרזה בדבר תוקפם המהותי של הנישואין יכולה להיעשות רק לפי כללי ברירת הדין הישראליים. בפסק הדין בעניין פלונית עורר בית המשפט העליון ספק מסוים בדבר כללים אלה ( ועל כך בהמשך), אולם מכל מקום עמדתם של הכללים ביחס לנישואיהם של הזוגות בפונק-שלזינגר, בן ארי, וגם בתיק דנן הייתה עד כה בהירה ושלילית: זוגות אלה הם חסרי כושר להינשא זה לזה/ו לפי דינם האישי, היהודי (בפונק שלזינגר משום שהבעל יהודי והאישה נוצריה, בבן ארי ובתיק דנן משום ששני הצדדים גברים), ולכן הנישואין אינם תקפים מהותית, הגם שמבחינה תוצאתית הם דומים אם לא זהים לנישואין רגילים. צדדים לנישואי פונק שלזינגר כאלה, שהם חסרי כושר לנישואין אליהם נכנסו, תמיד יכולים היו לטעון כנגד המרשם, ולשנות את מעמדם הרישומי בהתבסס על בירור מהותי של תוקף הנישואין, שימצא כי הם בטלים. אולם במקרה של הזוג דנן פסק בית המשפט לענייני משפחה  כי נדרשת כאן התרת נישואין ממש (להבדיל מהוראה לפקיד הרישום לתקן את הרישום המוטעה של בני הזוג כנשואים). בכך הוקנה לנישואין אלה, לפחות לכאורה, מעמד חזק מבעבר, של תוקף מהותי, ולא רישומי גרידא.

בג"ץ פלונית עסק בבני זוג – גבר ואישה – יהודים וישראלים שנישאו בקפריסין. בני הזוג היו בעלי כושר להינשא זה לזו, אולם הם נישאו בטקס שאינו יוצר קידושין לפי הדין הדתי. במשך שנים מקובל היה על רבים לסבור כי מאחר שהדין האישי בישראל הוא דין דתי, ובעיני דין זה צורת הנישואין אינה עניין פורמאלי בלבד אלא טקס בעל משמעות וחשיבות, הרי שדין זה שולט על ענייני הצורה כמו גם הכושר (כלומר, כלל ברירת הדין בענייני נישואין מחיל את הדין האישי הן על כושר להינשא והן על צורת הנישואין). בית המשפט העליון פסק אחרת: הוא מצא כי בישראל חלה האבחנה בין כושר לצורה הנהוגה במשפט האנגלי, ולכן שעמדתו של הדין העברי נדרשת רק לצורך בחינת כושרם האישי של הצדדים להינשא, ולא לצורך הערכת תוקפו של הטקס שערכו. על בסיס זה הוכרו נישואי הצדדים בעניין פלונית כתקפים וטעונים התרה רשמית. פסק הדין החדש נראה כממשיך מגמה זו, ומשתחרר כליל מברירת הדין המסורתית: בני הזוג במקרה דנן הם ללא ספק חסרי כושר להינשא זה לזה לפי הדין הדתי, בהיותם שני גברים. הקביעה שנישואיהם טעונים התרה משמיעה כי היו כאן נישואין מלכתחילה, כלומר, בשונה מעניין פלונית שם התבססה ההכרעה על מחלוקת ביחס לשאלת הצורה, כאן הפסיקה יוצאת ישירות כנגד הכלל ביחס לכושר לנישואין, עליו אין כל מחולקת, ומכאן שלילה של עמדתו המפורשת של כלל ברירת הדין הישראלי ביחס להכרה בנישואין זרים של ישראלים.

למרות זאת, נראה כי ראוי לתומכי תוצאת פסק הדין להגביל את החגיגות. ראשית, משום שמדובר בפסק דין של בית משפט שלום, וקשה להניח שלא יוגש כנגדו ערעור. שנית, משום שהפסק והנמקתו רצופי קשיים (לא ברור מניין לביהמ"ש סמכות השיפוט, האנלוגיות הן למקרים שונים מהותית, חלקים חשובים בניתוח כלל אינם מנומקים וכדומה). קשיים אלה מעוררים את החשד שבית המשפט חשב על שחרור בני הזוג זה מזה, בלא שהביע עמדה ממשית בשאלת ההתרה/ביטול, ולכן לא הביע עמדה פוזיטיבית בעד גירושין לזוגות כאלה. שלישית, משום שבית המשפט התעלם מהשלכות הרוחב של פסיקתו, בפרט אלה שהוזכרו כאן. לכן גם אילו היה זה פסק עליון קשה היה לגזור ממנו מסקנות דרמטיות כל כך. נראה שגם בית המשפט עצמו לא התכוון לדבר מעבר לניסיון להסדיר את  מעמדם של זוגות בני אותו המין הרשומים בישראל כנשואים מבלי לקעקע את נישואיהם (חשש סביר מאוד בו דנתי ברשומה הקודמת, אשר מתאשר במידה רבה בדיונו הסמי-חוקתי של בית המשפט). לאור כל אלה, לא זו בלבד שקשה להניח כי פסק זה מיועד – או יוכל – לאפשר גירושין אזרחיים גם לזוגות אחרים, אלא ספק אם הוא מצליח לעשות זאת עבור הזוגות עבורם הוא מיועד. מכל מקום, ההתפתחויות צפויות להיות מעניינות.

___

ולמעוניינים בהמשך הדיון: האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון למשפט עברי, לשכת עורכי הדין והפורום העל-אוניברסיטאי לדיני משפחה יקיימו שולחן עגול בנושא בג"ץ פלונית (בני נח) והשפעותיו ביום שלישי ה-15.1.13 החל בשעה 16:30 בירושלים.

מודעות פרסומת