תגיות

, , , , ,

השבוע נכחתי בהרצאה של ד"ר דנה בויד (בכוונה מאייתת את שמה ללא אותיות רישיות גדולות danah boyd)  באוניברסיטת חיפה. דנה, אחת מחוקרות הרשתות החברתיות החשובות בעולם, היא עמיתת מחקר במרכז ברקמן שבאוניברסיטת הרווארד וחוקרת בכירה בצוות המחקר החברתי של מעבדות מיקרוסופט (בלוג צוות המחקר הכולל חוקרים נוספים כמו ננסי ביים ואליס מרוויק מומלץ ביותר). תחום המחקר העיקרי שלה בהווה הוא בחינת התנהלותם של בני הנוער בסבך המדיה החברתיים.

אני מביאה לכם כאן את עיקרי הרצאתה עם הערות ותובנות שלי.

 1. נקודת המוצא של ההרצאה היא הצורך לחשוב מחדש על הקונספט ההברמאסיאני של המרחב הציבורי המרושת  ועל המחירים שאנו נדרשים לשלם בעבור ההשתלבות במרחב ציבורי מרושת זה.

דנה מאזכרת ארבע תכונות המאפיינות פריטי מידע מקוונים:

א. קביעות המידע – מידע המועלה לאינטרנט לא נעלם. הוא נותר שם לדיראון עולם…

ב. שכפול המידע – יכולת לשחזר, להעתיק, להשתמש במידע ולשנותו. הבעיה היא בהיעדר היכולת להבחין מהו המקור ומהם ההעתקים.

ג. קיימת זמינות גבוהה מאד של מידע באינטרנט בזכות מנועי החיפוש.

ד. סקלת חשיפה משתנה למידע – פריט מידע מסוים שיועד למתי מעט מגיע לבסוף לקהל רחב בעוד פריט מידע אחר שיועד לציבור גדול נקרא לבסוף על ידי מספר מצומצם של אנשים. הבעיה היא שאי אפשר לדעת מראש איזה פריט מידע יגיע לאיזה ציבור. הדינמיות הזו במידת החשיפה לפריט מידע כזה או אחר עלולה לגרום לנזקים (סתם דוגמה שאני חושבת עליה הרגע – הבחורה שהזמינה את חבריה למסיבת יום הולדת באמצעות הפרופיל שלה בפייסבוק ובסופו של דבר הגיעו אלפי אנשים לעיר קטנה והפכו אותה לזירת התפרעות)

על אף שתכונות אלו אינן ייחודיות אך ורק למידע באינטרנט, הרי שהן עוצמתיות ומשפיעות יותר במרחב המקוון וזאת מכמה סיבות:

קהלים בלתי נראים – לא כל הקהלים ברשת הינם נראים (כלומר יש מי שצופה במידע מבלי שנהיה מודעים לכך או במילים אחרות מלכתחילה אותו מידע לא יועד לו) ולא כל הקהלים צופים במידע באותה עת או בעת שהוא רלבנטי (אולי מישהו קורא את הפוסט הזה בעוד שנתיים כשכל הנאמר כאן אינו רלבנטי / אינו נכון…)

מיטוט ההקשרים – אם בהרצאה אנחנו לא עומדים על הראש או שרים בקול זה מפני שאנו מורגלים לנהוג על פי נורמות ומוסכמות קבועות בסיטואציות חברתיות שונות. באינטרנט, הקשרים מסוימים מתנגשים זה בזה. מאחר והסביבה אינה זהה עבור כל אחד מן ההקשרים, הנורמות החברתיות משתנות ואו לא עומדות על כנן.

טשטוש הגבולות בין הפרטי לבין הציבורי – בהיעדר יכולת שליטה על ההקשר ההולם והרלבנטי, הציבורי והפרטי מתערבבים.

2. פרטיות בציבוריות מרושתת בקרב בני נוער (ואני מוסיפה – בארצות הברית)

צעירים כיום מבינים את מושג הפרטיות בצורה שונה. כיום ברירות המחדל של מונח הפרטיות עוברות שינוי. שיחות מקוונות הופכות ציבוריות כברירת מחדל. צעירים אינם טורחים "להפריט" את השיחות שלהם…

הצעירים מתלוננים שהורים ומורים מתערבים להם במה שהם כותבים ברשת החברתית. במקביל הם לא מבינים עד כמה היום כל מה שאתה כותב ברשת החברתית הוא ציבורי וחפיש (searchable), הם לא טורחים לשנות את הגדרות הפרטיות של החשבון שלהם מפני ש –

  • לא לכולם יש את תחושת הסמכות העצמית. לתחושתם ההורים / המורים אחראים להתנהלותם. בויד הסבירה שבארצות הברית יש הפרדות נוקשות בין בני הגילאים השונים. כל קבוצת גיל מתקשרת רק בינה לבין עצמה. רק במקרים נדירים יהיה לנער/ה אמריקאיים קשר כלשהו עם מבוגר שאינו אחראי עליו (הורה / מורה).
  • לא לכל  בני הנוער יש את היכולת להבין את הסביבה החברתית
  • לא לכולם יש את הכישורים לשנות את הגדרות הפרטיות של פייסבוק (אוריינות דיגיטלית נמוכה)

עם זאת, תהליכי למידה מסייעים להם והם מפנימים ומוצאים דרכים לפעול בזירה המקוונת מבלי להיות חשופים "להצקות" המבוגרים.

דנה נותנת שתי דוגמאות קיצון לא מייצגות להתמודדות:

שמיקה חשבה שזה בלתי סביר שחבריה מצטטים תגובות / סטטוסים של חבריהם מהעבר הרחוק (חודשיים….) על מנת למנוע סיטואציה כזו היא נהגה למחוק מדי יום את כל התגובות שפרסמה יום קודם לכן על הקירות של חבריה. היא ניסתה למנוע מצב בו יפרסמו תגובות מן העבר בהקשר נוכחי ולצורך כך הפכה את הקביעות לחד פעמית.

מיקיילה היתומה עוברת במשך שנים ממשפחה אומנת אחת למשנהה. המעורבות של הוריה האומנים בעבר ובהווה בפעילות שלה ברשת תסכלה אותה. בתגובה היא הקפיאה את חשבון הפייסבוק שלה והפעילה אותו מחדש למחרת (deactivate/activate). היא החלה לנהוג כך מדי יום ובעצם שינתה את השימוש בפייסבוק לשימוש בזמן אמת בלבד. כשהחשבון מוקפא לא ניתן לשלוח לה הודעות ואו לראות מה היתה פעילותה בעבר, כך שהאחראים עליה לא יכלו להציק לה / ליצור עמה קשר בעוד חבריה ידעו בדיוק מתי היא מתחברת ושוחחו עמה בזמן אמת.

דוגמא מייצגת יותר לאדפטציה של בני הנוער לפעילות בציבוריות מרושתת היא השימוש בשפה ייחודית להם / שפה מקודדת שמאפשרת להם להתבטא על הקיר הציבורי שלהם מבלי לחשוש שהוריהם יבינו מה קורה ואו יתערבו להם בעניינים.

כרמן היא נערה אמריקאית ממוצא ארגנטינאי. כרמן אוהבת שאימה פעילה בפייסבוק אך היא לא סובלת שאימה מגיבה לכל סטטוס שלה בדרך בה היא מגיבה מפני שזה מבריח את חבריה…לכן היא פשוט כותבת בקודים…היא מסתמכת על כך שאימה ההיספאנית אינה מעורה בכל הניואנסים של התרבות בשפה האנגלית ומנצלת זאת לטובתה ביודעה שככל הנראה אימה לא תבין על מה היא מדברת.

לאחר שכרמן נפרדה מהחבר שלה היא היתה מאד עצובה ורצתה להביע את תחושותיה מבלי שאמה תהיה מודעת לאירוע שהתרחש. על גבי הקיר שלה ציטטה את מילות השיר Always look on the bright side of life  של מונטי פייטון. השיר אמנם נשמע עליז, אך מי שמכיר את ההקשר של הסרט "בריאן כוכב עליון" (Life of Brian) יודע שהגיבור שר אותו בעודו צלוב על הצלב…התגובות לא איחרה לבוא, אימה כתבה לה עד כמה היא מאושרת לראות אותה שמחה אך חברותיה הבינו מיד כי קרה משהו ומיהרו להתקשר אליה…

הדוגמאות האלו גרמו לי לחשוב על המצב המקביל בארץ. הפתרון של בני הנוער כאן אחר – הם נעזרים בקבוצות סגורות לכיתה, למגמה, לחוג וכד' והם בעצם מנהלים את כל פעילותם במסגרת קבוצות אלו, כך שהקיר שלהם אינו כולל מסרים אותם הם לא מעוניינים שכל העולם יראה…זהו פתרון גאוני משום שהוא מאפשר לכל משתמשי פייסבוק להיעזר בפלטפורמה ציבורית ליצירת שיח פרטי ובלתי חשוף.

שוחחתי עם דנה על הפתרון הזה שבעצם מאפשר להם וגם למבוגרים רבים לשמור על שיח פרטי במרחב ציבורי מקוון והיא טענה שבארצות הברית זה לא רלבנטי לבני הנוער משום שעדיין ההורים ישקיפו על מעשיהם. מששאלתי למה, התפלאתי לשמוע שבארצות הברית בני הנוער חייבים למסור את הסיסמאות שלהם לרשתות החברתיות להוריהם, דבר מאד לא מקובל כאן. לנוער האמריקאי אין להם את אותה מידת עצמאות שיש לבני הנוער כאן שמסתובבים לבד אחר הצהריים ומנהלים את כל פעילותם החברתית ללא מעורבות הורית. ההבחנה החברתית תרבותית הזו עשויה להסביר הרבה מן ההבדלים בהתנהלות.

 3. נראות של התנהלויות

הנראות משנה את ההתנהלויות המקוונות שלנו אך לא בהכרח תורמת ליותר שקיפות….

לדוגמה – הצקות מקוונות (Online Bullying) הן לא נתפסות ככאלו בעיני המבוגרים שרואים את הטקסטים בפייסבוק משום שהן מקודדות…דווקא הצקות פיזיות בבית הספר כמו פנס כחול בעין הרבה יותר גלויות לעין.

 מביאה דוגמא של נערה שרצחה את אמה. בתיאור המקרה בעיתונות האמריקאית ציינו שלנערה היה חשבון MySpace אך עיון בפרופיל שלה העלה תיאור ארוך ומזוויע של מסכת הצקות שעברה הנערה מצד אמה. על אף שהתיאור היה גלוי, איש לא שם לב לכך. חבריה קראו זאת והביאו זאת לידיעת היועצת בבית הספר אך במקום לטפל בעניין, בית הספר פשוט חסם את אתר מייספייס. גם כשהגיעה חבולה פיזית לבית הספר ורשויות הסעד נקראו להתערב, עד למועד הגעתם כבר לא נותרו עליה סימני חבלה ולכן אף גורם לא סייע לה…אך התקשורת הציגה זאת כאילו שבגלל פעילותה במייספייס היא רצחה את אמה.

 לדעתה, הטענה, שיש לפייסבוק אינטרס לקדם, על פיה השקיפות והנוכחות של אנשים בעלי נטיות מיניות שונות/ דתות שונות וכד' ברשת תוביל לשוויון שלהם היא מגוחכת.

 בסוף שנת 2008 פייסבוק שינתה את הגדרות הפרטיות של כל החשבונות כך שברירת המחדל תהיה שיתוף ציבורי יותר ומי שאינו בעל אוריינות דיגיטלית גבוהה לא יהיה מודע בכלל לשינוי ואף לא יידע איך לשנות זאת. כתוצאה מכך נפגעו הרבה אנשים, בנות מאיחוד האמיריות ששוחחו עם בנים באמצעות הפייסבוק ופעילותם נחשפה לפתע לעיני הוריהם נרצחו בשל כך; הומוסקסואלים שהיו בארון עברו תהליך אאוטינג כפוי….

 4. מי מפרש את ההתנהלויות

בחלק הזה של ההרצאה עוברת בויד לעסוק בתפקידם של החוקרים ובחובה המוסרית שיש להם כפרשנים.  בויד היא חוקרת איכותנית, אתנוגרפית של הרשת. ככזו היא מסתייגת מההתלהבות העצומה שיש כלפי מחקרי ,Big Data, מחקרים הנעזרים בקורפוס גדול של נתונים לצרכי קביעת טרנדים וניתוח התנהלויות אנושיות.

כאן דווקא הסכמתי איתה כי גם אני חוקרת איכותנית ולא עובדת עם ביג דטה למרות שאני מבינה את ההתלהבות של רבים מהחוקרים ממאגרי נתונים גדולים משום שהאימפקט שלהם על המחקר עשוי להיות משמעותי יותר.

 היא מצטטת את החוקר ג'פרי בוקר Jeffrey Bowker  – "נתונים גולמיים הם רעיון רע ואוקסימורון. להיפך, יש לטפל בנתונים בדאגה." (2005) כלומר, להפיק משמעות מנתונים אינו דבר פשוט, התייחסות לא מושכלת  אליהם עלולה להוביל לתוצאות בלתי רצויות…

 באחד הכנסים בהם השתתפה ישבו נציגי חברות מסחריות. נציג של קוקה קולה הציג נתונים אודות השיח הגדול שיש ברשתות החברתיות בנוגע "למשקה הנהדר שלהם". היה קצת לא נעים להסביר לו שגם כאן בעצם מדובר בעניין של דיבורים בקודים ובעצם הצעירים התייחסו לקוקאין (Coke).

 יישום בשם Grindr – Gay Guy Finder מיועד להומוסקסואלים שמעוניינים לחפש בני זוג. אחד מהאנשים שהורידו את האפליקציה הזו קיבל במקביל גם הפניה להוריד אפליקציה נוספת בשם Sex Offenders Search  וזאת משום שיוצרי האפליקציה קישרו ישירות בין הומוסקסואליות לבין פושעי מין….

 וכמובן הסיפור הידוע על הנערה בת ה – 16 שקיבלה פרסומות הקשורות למוצרי הריון ולידה. אביה גער בחברה המפרסמת על שהעזו לשלוח לבתה בת העשרה פרסומות כאלו. בדיעבד התברר שהנערה אכן בהריון למרות שאביה לא היה מודע לכך…

 5. שליטה

בשנה וחצי שנתיים הקרובות צפויה להיות התנהלות משפטית ניכרת בכל הנוגע לרגולציה של מידע – בישראל, בקנדה, בבלגיה. יש להבחין בין הגישה האמריקאית לפרטיות לגישה האירופאית לפרטיות. בארצות הברית החשש הגדול הוא מחשיפה של גופי הממשל למידע הפרטי של האזרחים והרבה פחות מחשיפת הנתונים בפני גופים מסחריים. באירופה המצב הפוך, שם נהוגה התפיסה שהממשל רוצה בטובת אזרחיו ולכן החשש הגדול הוא מפני חשיפת הפרטים בפני גופים מסחריים. עם זאת, מאחר והחברות הגלובליות מעדיפות לדעת באיזו סביבה הן פועלות הרי שתהיה זליגה של ההחלטות באיחוד האירופי לגבי מגבלות פעולה של חברות מסחריות גם על פעילותן בארצות הברית.

דנה מאזכרת את המודל של לורנס לסיג הקוד הוא המשפט על פיו ארבעה גורמים משפיעים על כל פעילות אנושית שהסדרתה נבחנת: המשפט, השוק, הנורמות החברתיות וארכיטקטורת המידע וגורסת כי היא אינה בהכרח בעד פתרון משפטי אלא בעד הפנמה של נורמות חברתיות.

 כך לדוגמה נושא ההסכמה מדעת שלנו לפעילות מסוימת באינטרנט אינו מוחלט כשמדובר בסוגיות מסובכות בהן לא ניתן לדעת מהיכן ומתי עלול לזלוג מידע. נניח שאני משתפת בנתוני ה DNA שלי מרצוני החופשי. בפועל אני משתפת במידע השייך גם לקרובי המשפחה שלי והלא הם לא הסכימו למסור מידע זה…

 לסיכום ההרצאה היא מדגישה את החשיבות של האתיקה במחקר. עלינו כחוקרים חברתיים לחשוב על כוח הפרשנות שיש לנו במיוחד בהקשר של ביג דטה וגם על החובה להגדיל את מידת האוריינות הדיגיטלית שיש לציבור באמצעות פרסום מחקרים, מתן הרצאות וכד'.

 אני מוכרחה לציין שהתחושה שלי בצאתי מן ההרצאה היתה שמטרת ההרצאה לא היתה לסגור קצוות ואו לתת תשובות אלא בדיוק להיפך לעורר מודעות, שאלות וקושיות בנוגע לתפקיד שלנו כחוקרים בעידן האינטרנט ולחשיבות הפרשנות שחוקרים, עיתונאים, משווקים ועוד מייחסים לפעילות האנושית ברשת. ואם תרמתי ולו במעט בשיתוף בהרצאה הזאת הרי שאני בדרך הנכונה J

Advertisements