תגיות

, ,

פוסט אורח מאת יועד הלברסברג*

ב-27/3/2011 ניתן פסק הדין בעניין רע"א 1459/10 המוסד לביטוח לאומי נ' כלל. פסק הדין עסק בעיקרו בתיקון הנוסחה השגויה, שנקבעה בעבר בבית המשפט העליון, לחישוב ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי מתביעת ניזוק במקרה השכיח שבו התאונה נשוא התביעה אחראית רק לחלק מנכותו של התובע. (לסקירה נרחבת של הסוגיה, לרבות תיאור הנוסחה השגויה והצעה לתיקונה – הצעה אשר נתקבלה בעניין המוסד לביטוח לאומי הנ"ל – ראו במאמרי "על ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי מתביעת ניזוק (בעקבות ע"א 1093/07 בכר נ' פוקמן)"). למותר לציין, כי על אף שפרשת המוסד לביטוח לאומי נולדה מבקשת רשות ערעור, הנידונה ברגיל בפני דן יחיד, היא נקבעה בהרכב מלא של שלושה שופטים, יתכן משום שכב' המשנה לנשיאה ריבלין ביקש ליתן לה משקל כבד כהחלטה המשנה הלכה קודמת.

מפתיע אפוא עד מאוד לגלות, ששופט בית המשפט העליון צבי זילברטל נתן לפני כחודש פסק דין שבו הוא חוזר ומאשר את הנוסחה השגויה מן העבר, ודוחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב אשר אימץ את הנוסחה השגויה הזו, בניגוד מוחלט להלכת המוסד לביטוח לאומי.

המדובר בפסה"ד בעניין רע"א 5905/12 חסן בן דאהוד נ' הראל חב' לביטוח בע"מ. באותו עניין השתמש בית משפט השלום בנוסחה השגויה, שהיתה שרירה וקיימת עת ניתן פסק הדין (ועל כך איני מלין), וקבע כי:

"בענייננו, נכותו הרפואית של התובע בגין התאונה נקבעה בשיעור של 53.3%, בעוד שהנכות הכוללת הוערכה בשיעור של 83%. מכאן שחלקה היחסי של הנכות תולדת התאונה, מתוך הנכות הכוללת, מסתכם ב- 64%. בהתאם יש לנכות 64% מסכום גמלאות המל"ל כך ששיעור הניכוי מסתכם בסך של 371,683 ₪ (0.64 * 580,755). (ת"א (תא) 57813-05 ח. ב. ד. נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 19/08/10))."

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על פסק הדין של בית משפט השלום. פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן בתקופה שלאחר הלכת המוסד לביטוח לאומי, ולמרות זאת קבע, באופן שהוא שגוי על פניו, כי אופן החישוב של בית משפט השלום הוא כדין:

"לא מצאנו גם לקבל את טענת המערער לפיה הערכאה הדיונית שגתה בניכוי כספי הגימלאות. בעניין זה, חישבה הערכאה הדיונית את סכום הניכוי בהתאם להלכה שנפסקה ברע"א 3953/01 פרלה נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נז(4) 350 (2003) , שעל פיה יש לנכות רק את התגמולים המבטאים את הנכות שהוסבה בתאונה, כפי שנקבע במסגרת התובענה. כיוון שנקבע על ידי הערכאה הדיונית כי שיעור הנכות הרפואית המיוחסת לתאונה עומדת על 64% מסך הנכות הרפואית הכוללת, בדין נוכה סכום פיצוי המבטא 64% מסך התגמולים ששולמו ממקורות אחרים – במקרה דנן גימלת נכות כללית. (ע"א 20060-10-10 בן דאהוד ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' ( פורסם בנבו, 7.2.12))"

 בדחותו את הבקשה לרשות ערעור – קבע בית המשפט העליון, מפי כב' השופט זילברטל, כי:

"בפרשת עמר הסביר בית המשפט, כי במקרים בהם מדובר בתגמולים שלא יוחדו על-ידי המוסד לביטוח לאומי למעשה הנזיקין נשוא המשפט (כגון תגמולים בגין נכות כללית), יש לשום את שיעור התגמולים אותם יש לנכות מתביעת הפיצויים על-פי היחס שבין שיעור הנכות הרפואית שנקבע בבית המשפט בגין מעשה העוולה לבין שיעור הנכות הרפואית הכוללת של הניזוק, שאף הוא נקבע על-ידי בית המשפט."

מאחר שבקשת הרשות לערער של מר בן דאהוד אינה מונחת בפניי, אין לדעת אם טעות החישוב הוצגה כדבעי בפני בית המשפט העליון. מנימוקיו של כב' השופט זילברטל אפשר להניח לטובתו שיתכן כי הבקשה לרשות ערעור כוונה לנקודה אחרת. אך תהא אשר תהא הבקשה לרשות ערעור – בית המשפט העליון לא היה צריך (בכל הכבוד כמובן) לאשר את טעות החישוב של בית המשפט המחוזי. במאמרי הנ"ל הסברתי מדוע פרשנות זו של הלכת פרלה עמר היא מוטעית. בקצירת האומר, דרך פרשנות זו מתעלמת מהחישוב המשוקלל של נכויות, מרעה את מצבו של הניזוק ומיטיבה שלא כדין את מצבם של המזיק, של חברת הביטוח שלו, ושל המוסד לביטוח לאומי.

ואכן, חזרתו של כב' בית המשפט העליון אל הטעות בהבנת משמעות הלכת עמר, טעות אשר רווחה בפסיקה בטרם נקבעה הלכת המוסד לביטוח לאומי – עלתה למר בן דאהוד מאות אלפי שקלים, שחברת הביטוח, או המוסד לביטוח לאומי, או שניהם כאחד – שילשלו לכיסם. על פי הלכת המוסד לביטוח לאומי, שיעור הניכוי הנכון של הגימלאות הוא בסך הכל 23.38% ולא 64%. זאת, על פי החישוב: 0.533 (1-0.83)/0.83 (1-0.533)=0.2338. כלומר, במונחים כספיים, היה צריך לנכות רק 133,573 ש"ח, ולא 371,683 ש"ח. מר בן דאהוד הפסיד אפוא כ-238,000 ש"ח בשל טעויותיהם הברורות, בכל הכבוד, של בית המשפט המחוזי ושל בית המשפט העליון. מי יפצה אותו על כך? זהו כבר עניין לרשומה אחרת.

* יועד הלברסברג הוא מרצה באוניברסיטה העברית, דוקטורנט בפקולטה למשפטים ובמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, המתמחה בניתוח הכלכלי של דיני הנזיקין, ועו"ד ומגשר בהכשרתו.

מודעות פרסומת