תגיות

, , ,

סטודנטים Vs.  (שר) הבטחון:  סיבוב רביעי

פוסט אורח מאת ד"ר נעמי הגר, עו"ד*

ביום 23.5.2012 ייערך דיון בבית המשפט העליון בעתירתן של חמש סטודנטיות, תושבות רצועת עזה, המבקשות להמשיך את לימודיהן באוניברסיטת ביר-זית שבגדה המערבית. דיון זה יהווה את הסיבוב הרביעי בקרב על הסרת האיסור הגורף על מעבר סטודנטים מרצועת עזה לגדה המערבית שהושת עוד בשנת 2000, איסור שאינו מנומק במניעה בטחונית פרטנית ואינו נעוץ דווקא בשאלת המעבר בישראל גופא, אלא בשהיית הסטודנטים בגדה המערבית למשך לימודיהם. סוגיה זו היא חלק בלתי נפרד מ"מדיניות הבידול" בין הגדה המערבית לרצועת עזה אשר נקבעה על ידי הדרג המדיני, מדיניות אשר מעוררת שאלות רבות, הן באשר לעמידתה בכללי המשפט הבינלאומי, הן באשר ליעילותה. מכאן חשיבותה של הסוגיה בכלל ושל העתירה בפרט.

סיבוב ראשון: בג"ץ 7960/04 אלראזי נ' מפקד כוחות צה"לנצחון בנוקאאוט לבטחון

עתירת עשרה צעירים מרצועת עזה ללמוד בגדה ריפוי בעיסוק, מקצוע שאיננו זמין ברצועה, נדחית בפסק דין קצרצר כאשר בית המשפט העליון מאמץ באופן מלא את עמדת המדינה כי:

די ב"פרופיל הסיכון" שאליו משתייכים העותרים כדי להקים יסוד לחשש כי ארגוני הטרור הפועלים באזור חבל עזה ינצלו את יציאתם לבית-לחם לביצוע פיגועים בשטחי ישראל ובאזור יהודה והשומרון… התרת יציאתם מאזור חבל עזה תהפוך אותם, בדרגת הסתברות לא מבוטלת, לכלי שרת בידי ארגוני הטרור לביצוע פעילות רצחנית כלפי אזרחי ישראל.

סיבוב שני: בג"ץ 11120/05 חמדאן נ' אלוף פיקוד הדרום – שוב נצחון בנוקאאוט, אבל בפתח תקווה

עתירות שהוגשו בשמם של אותם עשרה צעירים נדחו שוב. המדינה שבה וטענה כי: "אוניברסיטאות יו"ש משמשות 'חממות'…, לגידול מְפַגעים, וגם אם בא אדם ללימודיו בלא כוונה כזאת הוא עלול להיות מושפע מסביבתו."

יחד עם זאת, השופט רובינשטיין הוסיף וקבע לאחר שהקרב הוכרע כי:

עם זאת, לא נכחד כי לדעתנו ככל שניתן לתור אחר דרכים לבדיקה פרטנית, הדבר יהא ראוי ומועיל … בין השאלות שלדעתנו ראוי להידרש אליהן  ברמות המתאימות מצויה גם השאלה, האין דרך  – בחינת חיפוש איזונים – לכינון "ועדת חריגים" או מנגנון אחר דומה, שיעסוק פרטנית במקרים שלפתרונם עשויות להיוודע השלכות אנושיות חיוביות…

 

סיבוב שלישי: בג"ץ 4906/10 שריף נ' שר הבטחון – נצחון בנוקאאוט לבטחון

ההרכב לא התרשם כלל מן המתמודדת, עורכת-דין לזכויות אדם שביקשה ללמוד לימודי דמוקרטיה לתואר שני בגדה. כנראה הוא סבר שנשים כמוה, הן חזיון נפרץ. ולכן פסק שוב בפסק-דין קצרצר ולקוני כי:

בחנו את עניינה של העותרת ולא השתכנענו כי במצב המדיני והביטחוני הנוכחי נסיבותיה האישיות מצדיקות התערבות בהחלטת המשיב. בשורת החלטות מהעת האחרונה לא התערב בית המשפט במדיניות המשיב, ואין הצדקה לנהוג אחרת בעניינה של העותרת

ההרכב גם לא התייחס כלל להקמת "מנגנון חריגים" כלשהו. עוד התרעם ההרכב על הבקשה לדיון דחוף שהכתיבה הסמיכות שבין מועד הקבלה ללימודים ומועד תחילת הלימודים באוניברסיטת ביר-זית.

סיבוב רביעי: בג"ץ 495/12 עזאת נ' שר הבטחון – נצחון בנקודות???

הפעם נכנסות לזירה 4 מתמודדות ב"משקל כבד" החורגות מ"פרופיל הסיכון" המוגדר בין הגילאים 16-35. ארבעתן הן דמויות בכירות בחברה האזרחית ברצועת עזה שמאחוריהן קריירה מפוארת בתחום קידום זכויות נשים. הן מעונינות להשלים את לימודי התואר השני במגדר או בזכויות אדם ודמוקרטיה, אותם החלו עוד טרם האנתפאדה והחמישית, צעירה מהן, מעונינת להמשיך את לימודי המשפטים אותם החלה ברצועת עזה השנה.

הפעם לא התבקש דיון דחוף אלא דיון מוקדם המכוון לשנת הלימודים שתחל רק בחודש ספטמבר 2012. הפעם מצוידות העותרות במגנים מסוג מיוחד בצורת A+. הכוונה לתכנית שיזמה הילארי קלינטון שבמסגרתה יצאו בשנת 2010 שלושה סטודנטים צעירים מאד מרצועת עזה ללימודיהם לתואר ראשון בגדה המערבית. תכנית זאת שומטת את הקרקע מטיעון המדינה לפיו לא ניתן לאיין את המסוכנות של צעירים פלסטיניים בגילאי 16-35, על-ידי בדיקה פרטנית.

עוד מצוידות המתמודדות בכפפת "שינוי העיתים". המדינה הרחיבה גם מספרית וגם קריטריונית את אפשרויות המעבר בין רצועת עזה לבין הגדה המערבית. הסיסמא של "היתרי מעבר רק במקרים הומניטריים חריגים בדגש על מקרים רפואיים דחופים", איננה תקפה עוד והמדיניות הקיימת איננה כה מצמצמת כפי שהיתה בעבר. מדיניות ישראל השתנתה ממדיניות של לוחמה כלכלית, שמטרתה המוצהרת היתה ליצור לחץ על האוכלוסייה האזרחית שבתורה תלחץ על החמאס, למדיניות שמאפשרת פיתוח כלכלי וחינוכי של החברה האזרחית ברצועת עזה. כך מצהיר דובר המתפ"ש:

"מרכיבי המדיניות האזרחית מול רצועת עזה נוגעים למסחר, ייצוא חקלאי… ותנועות אנשים – מרכיבים שהם חלק בלתי נפרד וחשוב מאוד ממרקם החיים בעזה, מרכיבים אלו מבטאים את המדיניות המבדילה בין האוכלוסייה האזרחית לבין ארגון הטרור חמאס. לא מדובר רק בפעילות הומניטארית ובהעברת חולים כפי שנהוג לחשוב."

מסמך קריטריונים שנוסח בעקבות עתירת חופש מידע שהגשנו, מונה קטגוריות של יוצאים כדבר שבשגרה של סוחרים, סטודנטים היוצאים בדרכם לחו"ל, ביקורי משפחות, משתתפים בכנסים ואירועים של הרשות הפלסטינית ואפילו כדורגלנים.

מספר היוצאים הרשמי איננו עוד עשרות בודדות, אלא מדובר באלפי אנשים מידי חודש בחודשו.

מספר הנכנסים לישראל מרצועת עזה בשנת 2011 – 38,706.

הפעם מקוות המתמודדות שבית המשפט יחליט שהגיע הזמן ליישם את המלצת השופט רובינשטיין בדבר "השלכות אנושיות חיוביות" שיהיו למעברן הזמני לגדה המערבית לצורך לימודים גבוהים.

השכלת נשים והעצמתן הן תמיד מפתח לשגשוג ויציבות. הגיע הזמן שמדינת ישראל תבין שלמעבר הסטודנטיות, כמובן תוך התחשבות בצרכים הבטחוניים, תהיינה השלכות אנושיות חיוביות.

 ד"ר נעמי הגר, עו"ד, מכהנת בתפקיד מנהלת המחלקה המשפטית בארגון גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע.

מודעות פרסומת