תגיות

, , , , , , , ,

משפטנים, זה ידוע, הם אנשים קטנוניים ומשעממים, שמעניקים משקל מוגזם לאות הכתובה. ובתור שכאלה, הם גם מקפידים לקרוא חוזים, טפסים, ושאר מסמכים שבני אדם רגילים מרפרפים עליהם וחותמים ליד האיקס. למשל, במקרה של תהפוכות פוליטיות, במקום להתעסק בעיקר – מי היה אופורטוניסט ומי לא, מה עתידה של הממשלה, מי מפסיד ומי מרוויח – הם קוראים בדקדקנות את סעיפיו של ההסכם הקואליציוני שכולם הרי יודעים שהוא פיסת נייר בלתי חשובה.

ומשכך, בהיותי משפטנית, לא עמדתי בפיתוי לנסות להבין, בעיניים חוזיות, מה כתוב בעצם בהסכם להקמת ממשלת אחדות שנחתם היום לפנות-בוקר (את הנוסח המלא של ההסכם אפשר לקרוא, באדיבות nrg, כאן).

הדבר העיקרי שבולט מאוד בהסכם להקמת ממשלת האחדות הוא עד כמה הוא קצר. 3 עמודים ו-13 סעיפים בלבד. בהשוואה להסכמים הקואליציוניים האחרים שעליהם חתומה סיעת הליכוד (שאפשר לקרוא באתר משרד ראש הממשלה), ההסכם הנוכחי ממש קצרצר.

ההסכם עם סיעת "העצמאות" (שכולל את ההסכם הישן עם "העבודה") הוא בן 12 עמודים ו-73 סעיפים. ההסכם עם ישראל ביתנו הוא בן 14 עמודים ו-68 סעיפים. ההסכם עם ש"ס כולל 12 עמודים ו-72 סעיפים. ההסכם עם "הבית היהודי" כולל 7 עמודים ו-53 סעיפים. וההסכם עם "יהדות התורה" כולל 8 עמודים ו-56 סעיפים. כל ההסכמים הללו כוללים הסדרים מאוד מאוד מפורטים, עם תאריכים, סכומים ונושאים קונקרטיים.

לעומת זאת, דווקא ההסכם להקמת ממשלת האחדות, שהשפעתו על הקואליציה היא הגדולה ביותר, כולל התייחסות למספר מצומצם מאוד של סוגיות מרכזיות (מעבר לחלוקת תיקים): גיוס חרדים לצה"ל, תיקון שיטת הממשל, התהליך המדיני, ביטחון פנים ומדיניות חברתית ותקציבי רווחה. לגבי שלושת האחרונים, אין הרבה בהסכם מעבר לקלישאות נבובות ואמירות כלליות על "חשיבות השמירה על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", "הגברת הביטחון האישי של אזרחי ישראל", ו"חלוקה שיוויונית יותר של משאבי המדינה".

כך שבעצם רק לגבי שני נושאים אפשר למצוא בהסכם אמירות קונקרטיות יחסית, שכוללות תאריכים וחלוקת אחריות:

1. חוק טל: לפי ההסכם, הצדדים מתחייבים על חקיקתו של חוק אשר יסדיר "חלוקה שיוויונית והוגנת" של נטל השירות בצה"ל עד 31.7, והחוק ינוסח ע"י צוות בראשות קדימה (ס' 4). כדאי לשים לב לכך שהסעיף הזה מנוגד לכאורה לס' 51 בהסכם עם ש"ס ולס' 37 בהסכם עם יהדות התורה, לפיהם "מתוך הכרה בערך לימוד התורה תפעל הממשלה לשמירת מעמדם של תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם."

2. שינוי שיטת הממשל: לפי ההסכם, הצדדים יפעלו להשלמת תיקון שיטת הממשל בחקיקה במועד שלא יאוחר מסוף שנת 2012, והבחירות לכנסת ה-19 יתקיימו לפי השיטה החדשה. החוק ינוסח ע"י צוות בראשות קדימה (ס' 5). סעיפים אחרים שנוגעים לשינוי שיטת הממשל מופיעים בניסוחים שונים גם בכל ההסכמים הקואליציוניים האחרים שהליכוד חתומה עליהם. ואם לוקחים את ההסכם הקואליציוני הנוכחי ברצינות, וזוכרים שהוא נחתם רגע לפני ההחלטה על בחירות מוקדמות, לדעתי יכול להיות שהמטרה, מבחינת הליכוד, היא גם ליצור מסגרת חוקתית חדשה לפני הבחירות הבאות, שישנו את שיטת הבחירות.

אז כן, יכול להיות שבאמת סיעת "קדימה" מוטרדת במיוחד רק משני נושאים אלה, ואין שום דבר אחר שמדיר שינה מעיני הח"כים, אבל נראה סביר יותר להניח שההסכם הזה – יותר אפילו מהסכמים קואליציוניים אחרים – כולל יותר דברים שלא-נכתבו מאשר את אלו שכן נכתבו.

Advertisements