תגיות

, , ,

מבוא:

בתחילת החודש התקיים ביפו יום עיון שנשא את הכותרת דמוקרטיה ברשת והציג מגוון פרספקטיבות הנוגעות לפעילויות דמוקרטיות באינטרנט. לקראת סוף היום עלתה ובאה תת אלוף סימה ואקנין גיל, הצנזורית הראשית לנאום. תודו שלא הייתם בוחרים בה כבחירה ראשונה בהקשר של פעילות דמוקרטית ברשת. הרצאתה הקצרצרה (יום העיון התנהל בפורמט TED  כלומר לכל דובר ניתנו עד 15 דקות בלבד להציג את הרעיון שלו) עסקה בדיוק בנושא זה "צנזורה באינטרנט – לא מה שחשבתם". היום משרת בצה"ל דור ה X – דור האינטרנט, אמרה ואקנין-גיל, לכאורה הצנזורה סותרת את הדמוקרטיה ואינה ניתנת ליישום באינטרנט, אך בפועל תפקיד הצנזור שינה את מהותו בעידן המקוון.

הצנזורה הצבאית:
(זאב סגל, "סמכויות הצנזורה הצבאית והיקף שיקול דעתה", עיוני משפט ט"ו (1990), 340-311).

הצנזור הוא ישות סטטוטורית שהליך מינויה כפול. על הצנזור להיות קצין צבא הממונה על ידי שר הביטחון לתפקידו זה. במקביל ממנה אותו הרמטכ"ל לתפקיד מפקד יחידת הצנזורה הצבאית. תא"ל גיל הסבירה כי ביומיום כל חיילי היחידה אינם לובשים מדים ורק כשהיא מגיעה לאירועים מתוקף תפקידה היא נדרשת ללבוש מדים. הצנזור אינו כפוף לאחר מינויו לרמטכ"ל, לשר הביטחון ואו לדרג צבאי או מדיני אחר, בכדי לאפשר לו את עצמאות שיקול הדעת ויכולת ההחלטה. עם זאת, החלטות הצנזור נתונות לביקורת בג"צ בהרכב של שלושה שופטים.

מקור מוסד הצנזור הראשי בתקופת המנדט ובתקנות ההגנה לשעת חירום, 1945 אשר נקלטו בקורפוס החקיקה עם קום המדינה. הסמכויות הדרקוניות שהוקנו לצנזור כללו, בין היתר, אפשרות להוציא צווי סגירה לעיתונים שעברו עבירות צנזורה.

בשנתיים הראשונות מקום המדינה נטתה הצנזורה ליתן פירוש מרחיב לסמכותה בפועל, והוציאה צווי סגירה כנגד העיתונים על המשמר, ידיעות אחרונות, דבר והבוקר. לפיכך נחתם כבר בשנת 1949 הסכם הבנות בין שר הביטחון לבין וועדת עורכי העיתונים (כאשר הצנזור כלל אינו צד בעניין). ההסכם ההבנות קובע מגבלות על פרסום נושאים ביטחוניים (צבאיים וכאלו שאינם צבאיים מובהקים). ההסכם הוא סוג של תהליך ומשא ומתן. היום אנו מצויים כבר בהסכם ההבנות השישי. ההסכם סלחני ומקל בהשוואה לתקנות ההגנה ולכן מוכנה ועדת העורכים להיות צד לו  "במדינה דמוקרטית שני הצדדים רוצים לעבוד ביחד בכללי משחק ידועים מראש במסגרת של כללים מוסדרים", קובעת ואקנין-גיל.

ייעוד הצנזורה הוא "שמירה על בטחון המדינה באמצעות מניעת/ צמצום פרסומים העלולים לגרום לפגיעה בביטחון המדינה". מעטפת ההגנה הצנזוריאלית נוגעת אך ורק לביטחון ולגופים ממסדיים רלבנטיים. הסמכות היא סמכות טריטוריאלית או באמצעות הוכחת זיקה. בישראל, הצנזורה היא צנזורה מניעתית, קרי פרסומים עוברים את "מבחן" הצנזורה עובר לפרסומם. המבחן הוא מבחן משפטי – על הפרסומים לעמוד ברף של "ודאות קרובה לפגיעה של ממש בביטחון המדינה".

מבחן זה נקבע, בינואר 1989, על ידי השופט ברק בבג"צ 680/88 שניצר נ. הצנזור הצבאי הראשי, מב (4) 617. אלוף בן, שהיה אז כתב בעיתון העיר כתב כתבה המותחת ביקורת על תפקודו של נחום אדמוני, ראש המוסד דאז, לרגל חילופי גברי בראשות הארגון. הכתבה הוגשה לבחינת הצנזור תא"ל יצחק שני שפסל לחלוטין את פרסום הכתבה. שינויים שנערכו בגוף הכתבה לא סייעו ולבסוף אושר טקסט מינימלי בלבד לפרסום. לאור זאת, הוגשה העתירה לבג"צ על ידי עורך העיר דאז מאיר שניצר. בית המשפט ביקר את אופן הפעלת שיקול הדעת של הצנזור הראשי וקבע כי הרף המאפשר צנזורה הינו רף אחד מתחת לסכנה ברורה ומיידית – "וודאות קרובה לפגיעה בביטחון המדינה". עם זאת, בעיתות חירום יקבל המונח פרשנות מרחיבה.

בפועל, תפיסת  הצנזורה במדינה דמוקרטית מושתת על איזונים ובלמים כאשר יש לשפוט בין ערכים סותרים – ערך חופש הביטוי וערך שמירה על בטחון המדינה.

 עידן האינטרנט

 ואז באה הרשת ולכאורה טרפה את הקלפים. אולם תא"ל וקנין-גיל מציינת כי הצנזורה הצבאית התאימה את הנחות העבודה והכללים לעידן המקוון.

 הנחות עבודה לצנזורה באינטרנט:

  1.  התווך האינטרנטי אינו נשלט ולעולם לא יהיה מנוטר הרמטית.
  2. מידע זולג!
  3. חשיבות המיקוד בעיקר ובליבה
  4. איבוד הפרטנרים המקוריים של פעם (היות וועדת העורכים אינה חלה על בלוגרים, על יוזמות עיתונות פרטיות וכד', אלא אם הם רוצים להכפיף עצמם להסכם ההבנות). ווקנין –גיל נשאלה על הבלוגר ריצ'רד סילברסטיין, יהודי אמריקאי העוסק בבלוג שלו בעיקר במערכת הביטחון הישראלית והסבירה שממילא אין לה סמכות טריטוריאלית לגביו. מאידך, כיום יש גורמים מאזנים רבים המסייעים לצנזור למנוע פרסומים הפוגעים בבטחון המדינה. היא הוסיפה כי ישנם בלוגרים ישראליים שהצטרפו מרצונם להסכם ההבנות והכפיפו עצמם למגבלות הקבועות בו.
  5. הצנזורה היא תמיד השוער האחרון לפני פרסום ידיעות העלולות לפגוע בביטחון המדינה

 הנחת העבודה המרכזית השתנתה – צמצום החתימה התקשורתית של מידע פוגעני. לעיתים דווקא המידע שנושא מסוים נפסל על ידי הצנזורה יעורר מהומה גדולה הרבה יותר ותוך כדי כך תגבר החשיפה התקשורתית וההד הציבורי למידע שכבר עלול היה להיות מועבר לאתרים נוספים בחו"ל ולכן ישנם מקרים בהם עדיף שלא להתערב….

 כתוצאה משינוי הנחות העבודה –

 הצנזורה באינטרנט פועלת באופן מידתי ומדוד

 התגובה היא יחסית (אל מול הערכת פוטנציאל הנזק והיריב)

 ההתנהלות היא ריאלית (הבנת וקבלת מגבלות הכוח ואתגרי המציאות).

 ואקנין-גיל מצהירה בריש – גלי כי תפקידה אינו למנוע פרסום, אלא להשתמש בסמכויות שניתנו לצנזור במידתיות וריסון עצמי, תוך הכרה בעובדה שמדובר שצנזורה אינה מתיישבת תמיד עם חירויות דמוקרטיות.

 לעוד תובנות של הצנזורית הצבאית הראשית – ראו כאן  "הדיבורים על תקיפה באיראן – שיח עמדות"

מודעות פרסומת