תגיות

, , , , ,

בשבוע שעבר עסקתי בהחלטת הנשיא אובמה למנות את ריצ'רד קורדריי – ללא הסכמת הסנאט – לתפקיד ראש הלשכה להגנת הצרכן (Consumer Finance Protection Bureau, או בקיצור CFPB). הסוגיה ממשיכה להסעיר את התקשורת, האקדמיה והבלוגוספירה המשפטית בארצות הברית. שתי הערות בנושא.

  1. גילוי חוות הדעת המשפטית שהכשירה את המינוי:

אחת הביקורות העיקריות כלפי הייעוץ המשפטי בתקופת ממשל בוש (וכלפי ממשל בוש עצמו) הייתה שימוש אגרסיבי בסמכותו החוקתית של הנשיא להסתיר מידע מהציבור. ביקורת נמתחה גם על החסיית חוות הדעת המשפטיות שעמדו ביסוד פעולות הממשל, ובין היתר, הכשירו את שיטות החקירה השנויות במחלוקת, ועל כך שהן לא הובאו לידיעת בעלי תפקידים רלבנטיים במוסדות השלטון ולידיעת הציבור הרחב. בסופו של יום, חוות הדעת פורסמה, נמצא כי היא לקויה במובנים שונים, והיא נערכה מחדש על-ידי הייעוץ המשפטי.

על רקע זה, כאשר הנשיא אובמה נמנע מלפרסם את חוות הדעת המשפטית שהכשירה את המינוי, נמתחה עליו ביקורת רבה. ובצדק. בסוגיה זו לא יכולה להיות כל הצדקה להימנעות מפרסום חוות הדעת המשפטית. זמן קצר לאחר מכן, ייתכן שבעקבות הלחץ הציבורי,  התפרסמה חוות הדעת של מחלקת הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים (Office of Legal Counsel). חשוב להדגיש כי כדבר שבשיגרה, OLC מפרסמת חוות-דעת הנערכות על-ידה (הגם שבדרך כלל, זמן רב יותר לאחר ההחלטה השלטונית). חוות הדעת נגישות על-גבי רשת האינטרנט.

בישראל, לעומת זאת, מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים והייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה אינם מפרסמים לציבור הרחב, ככלל, את חוות הדעת המשפטיות הניתנות על-ידן. יש פרסום אנקדוטלי של חוות-דעת בתחומים מסויימים, לרוב במסגרת הליכים משפטיים המתנהלים בפני ערכאות השיפוט המנהליות. יש פרסום מסויים גם במסגרת הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. מן הראוי לשקול לערוך שינוי בעניין זה. לחוות הדעת המשפטיות השפעה ניכרת על פעילות המנהל הציבורי, ומן הראוי (ואולי אף מן הדין) שהן תובאנה לידיעת הציבור הרחב, באופן מלא או חלקי (תוך קביעת הסדר המאזן בין זכות הציבור לדעת לבין אינטרסים ציבוריים אחרים).

אגב, מי שיעיין בחוות הדעת שנערכה על-ידי OLC יגלה מסמך מרשים ומקיף, שמסתמך בין היתר, על חוות דעת שנערכו על-ידי OLC בתקופת ממשל בוש. נדמה כי הסתמכות זו נועדה לשדר מדיניות משפטית עקבית, שאינה כפופה לגחמותיו של נשיא כזה או אחר. מנגד, מאחר שהמדובר בחוות-דעת המרחיבות סמכותו של הנשיא לעומת הקונגרס, ניתן להבין את "רציפות" העמדה המשפטית המרחיבה של OLC.

עוד אגב – תואר המשפטן האופורטוניסט של השבוע מוענק לדיוויד אדינגטון, שכיהן כיועץ המשפטי וכראש הסגל של סגן הנשיא דיק צייני בתקופת ממשל בוש. אדינגטון ידוע כמי שהוביל את מדיניות החשאיות של ממשל בוש שכאמור, עשה מאמץ ממשי לא לספר כלום לאף אחד (ראו לדוגמא כאן ו-כאן). כעת מסתבר כי כשמדובר בממשל אובמה, אדינגטון בכלל תומך בגילוי חוות-דעת משפטיות, ולכן קרא לפרסומה של חוות הדעת המשפטית שניתנה על-ידי OLC.

2. הבלוגוספירה המשפטית

בלוג זה (הטרקלין) נולד על רקע ההכרה בחשיבות הבלוגוספירה המשפטית (הבלוגים העוסקים בתחום המשפט) לפיתוח הידע המשפטי, בין היתר, בשל היכולת לעסוק בסוגיות שעל סדר היום הציבורי. מעניין לראות את האופן שבו הבלוגוספירה המשפטית האמריקאית עסקה בסוגיה הנדונה.

מימד אחד הוא דיון משפטי בנכונות העמדה המשפטית שביסוד פעולת הנשיא. כך, לדוגמא, אחד הכותבים הציג את הפרשנות ההיסטורית, לדעתו, של הסעיף בחוקה האמריקאית המתיר מינויים בתקופת פגרה (במסגרת גישת הפרשנות המכונה אוריגינליזם משפטי) (ראו גם – כאן). אתר אחר גיבה את העמדה המשפטית ביסוד פעולת הנשיא. ניתוח משפטי מקיף של העמדה המשפטית של הנשיא נעשה במסגרת הבלוג הפופולרי .huffingtonpost (שאינו משתייך לבלוגוספירה המשפטית). אתר אחר תקף את המינוי וטען כי הוא אינו חוקי. אתר נוסף שיבח את פרסום חוות הדעת ואת העובדה כי נתבקשה חוות-דעת משפטית ממשרד המשפטים עובר לביצוע הפעולה אך ביקר בצורה מקיפה ויסודית את הטעמים העומדים ביסוד חוות הדעת. לניתוח חוות הדעת ראו גם כאן.

מימד שני הוא תיאור חדשותי. כך האתר המשפטי Jurist סקר את עיקר ההתפתחויות, את הטענות כלפי המהלך של הנשיא אובמה והפנה לאירוע דומה בתקופת ממשלו של הנשיא בוש (תוך שהוא מנצל יתרון האינטרנט על פני העיתונות המודפסת ומפנה למקורות הראשוניים עליהם מבוססת הסקירה).כך ישנה התייחסות בבלוגוספירה לאפשרות קיומם של הליכים משפטיים כנגד המינויים (כאן) ולהליכים משפטיים שכבר ננקטים כנגד מינויים מקבילים לועדה הלאומית ליחסי עבודה (National Labor Relations Board) (גם – כאן). גם כאן ישנה הפנייה למסמכים המשפטיים שהוגשו.

לעומת פעילות עשירה זו ברשת האינטרנט האמריקאית, אפשר לומר כי הבלוגוספירה המשפטית בישראל – ראו אינדקס הבלוגים המשפטיים המוצג באתר זה – נמצאת עדיין בחיתוליה.

מודעות פרסומת