למי מביניכם אשר כמוני, מעריצים גדולים של ויקיפדיה ואף אלו שרק מציצים בה מדי פעם כדי לבדוק איזה משהו שלא היו בטוחים לגביו, הייתה זו בטח הפתעה לא קטנה לגלות ביום רביעי האחרון, בזמן שניסו להתחבר לעמוד הויקיפדיה המבוקש (בגרסא האמריקאית שלו), כי אחרי כקמצוץ שנייה מחשיך המסך ופנייה מדאיגה מויקיפדיה מופיעה מול העיניים:

דמיינו עולם ללא מידע חופשי.

למה ביקשה ויקיפדיה מאיתנו לדמיין מצב מפחיד שכזה? ובכן, כפי שהוסבר בקישור מתוך העמוד המדאיג הזה, שתי הצעות חוק אשר מאוד קרובות להיהפך לחוקים מן המניין בארה"ב ה –  PIPA] Protect IP Act] וה – SOPA]  Stop   Online Piracy Act], הן הסיבה. החוקים הללו, אם יחוקקו, לטענת ויקיפדיה, גוגל, ואתרים ופעילים רבים באינטרנט, יגבילו את חופש המידע באינטרנט.

מציעי החוקים (רפובליקנים דרך אגב) טוענים שהמטרות שלהם הן כלל וכלל לא פגיעה בחופש המידע האינטרנטי אלא הגנה על זכויות קניין רוחני של אזרחיה האמריקאים של ארה"ב ומניעה של הפרה של זכויות אלה באמצעות האינטרנט. הסבר קצר של מטרת החוקים נמצא בפתיח של כל אחד מהם. בפתיח של הצעת ה PIPA רשום: "To prevent online threats to economic creativity and theft of intellectual property…" ובפתיח של ה SOPA כתוב: “To promote prosperity, creativity, entrepreneurship, and innovation by combating the theft of U.S.property, …”. ייתכן כי אף אחד לא אמר לאותם מחוקקים אמריקאים כי הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. המטרות אומנם נראות ראויות, אך היישום שלהן בחוקים עלול להיות הרסני.

דמיינו עולם ללא יוטיוב.

עד לפני כמה שנים לא חלמנו בכלל על האפשרות של צפייה/שמיעה ישירה (streaming). האפשרות לראות ולשמוע דברים במרחק לחיצה שאנשים אחרים העלו. כמובן, לא ניתן להתעלם מהסכנה, כאשר נותנים לאנשים את האפשרות להעלות חומרים כרצונם לאינטרנט ולשתף אותם עם אנשים אחרים, עלולים להיות גם אנשים שיעלו חומרים תוך כדי הפרת זכויות קניין רוחני.  עד כה, אתר שהותיר לאנשים להעלות חומרים היה מקבל הודעה מבעלי הזכויות כי החומר שהעלה הוא מפר זכויות יוצרים והאתר היה מחויב להורידו בהתאם להוראות  ה –  Digital Milemium Copyright Act. אך החקיקה החדשה, אם תעבור, עלולה להביא לסגירת אתרים כאלו. לפעול על פי ה DMCA לא יספיק ואתר מפר ייחשב כמפר גם אם פשוט התיר לאנשים להעלות חומרים אסורים.

דמיינו עולם ללא פייסבוק.

אפשר לומר שהרשתות החברתיות השתלטו על חייהם של חלק מאיתנו (בין אם זה לטוב או לרע).  הרשתות החברתיות מתירות למשתמשים להעלות תוכן, אשר לא בהכרח תחת פיקוחן. התוכן עלול להיות מפר, עלול להיות פיראטי. בדרך דומה בה יכולות הצעות החוק האמריקאיות לתקוף אתרים אחרים בהם מועלים דברים מפרים (אגב בדברים מפרים הם מתכוונים גם לקישורים לאתרים מפרים) הן יכולות לתקוף גם את הרשתות החברתיות.

דמיינו עולם ללא גוגל.

ובכן, לא בדיוק עולם ללא גוגל, אלא עולם עם גוגל בגרסא המסורסת שלו.

מיליארדים של דפי אינטרנט קיימים היום ברשת וכל רגע שעובר מתווספים עוד. מנועי החיפוש מסייעים לנו לנווט בין דפים אלו, באמצעות שימוש במילה או כמה מילים אנחנו יכולים לאתר ביעילות את מה שאנחנו מחפשים. הצעות החוק האמריקאיות דורשות את חסימת הגישה לאתרים מפרים גם דרך מנועי החיפוש. המצב החדש יתיר  למדינה (General Attorney) או לגורמים אחרים גישה ישירה אל מנועי החיפוש דרך צווים של בית משפט.

דמיינו עולם ללא התערבות המדינה.

בתחילת פריצתו של האינטרנט לחיינו ועוד קודם לשליטה המוחלטת שלו על הקיום היום יומי שלנו, יצא ג'ון פרי ברלו, אחד מכותבי השירים של להקת גרייטפול דד ופעיל פוליטי אשר האמין באופן אדוק כי האינטרנט הוא המקום המיועד להיות ביתו של החופש, ב"הצהרת העצמאות של הסייברספייס" את ההצהרה שרבים מחוקרי האינטרנט, המשפט והפילוסופיה הפוליטית כתבו והגיבו עליה, הצהרתו של פרי התחילה כך:

Governments of the Industrial World, you weary giants of flesh and steel, I come from Cyberspace, the new home of Mind. On behalf of the future, I ask you of the past to leave us alone. You are not welcome among us. You have no sovereignty where we gather

כל התערבות מהמדינה, מהשלטון, נחשבה בעני ברלו כדבר שלילי אם לא סכנה קיומית. כמובן שב-1996, דרש שוכן זה של מרחב הסייבר כי ממשלות העולם יניחו לו ולכל האנשים בסייברספייס לנפשם. מועד ההצהרה היה מיד אחרי Telecomunication Act of 1996, אשר בדומה להצעות החוק האחרונות, בא להגביל את התקשורת והעברת המידע בארה"ב.

דמיינו עולם ללא התערבות המדינה.

ייתכן כי אם במקום לחשוב בצורה חד גונית של התערבות באמצעות חקיקה היו מגלים אותם מציעי ה SOPA  והPIPA את ניצני היצירתיות בתקופה האחרונה העוזרים להתמודד עם פירטיות באינטרנט והפרת זכויות יוצרים.  באמצעות אתרים  כגון http://www.hulu.com/ המשתפים פעולה עם בעלי הזכויות ומאפשרים לצופים לראות סרטים וסדרות בחינם רק עם פרסומות (או בלי פרסומות בתשלום חודשי נמוך ביותר), או כדוגמת itunes, שירות של אפל בשיתוף פעולה עם בעלי הזכויות המאפשר להוריד שירים במחיר מגוחך, היתרון הוא שאתרים אלו נגישים, איכות הצפייה והשמע גבוהים בהרבה יותר מהאתרים הפיראטיים והמשתמשים לא מבצעים דבר כלשהו העלול להיחשב ללא חוקי.

על אף הדעה הרווחת כי האינטרנט הוא מקום פרוץ ללא חוק, דווקא בצד אותם אתרים ומשתמשים מפרים, ישנם את אלו המקפידים לשמור על רמה מסויימת של שמירה על זכויות. ביניהם אנחנו רואים את הגדולים והמשומשים ביותר אשר אפילו שאין בהכרח חוקים המגבילים אותם הם כן מגבילים את עצמם ואת המשתמשים ביניהם: כך למשל, ההתמודדות של ויקיפדיה עם הפרת זכויות יוצרים, במקרה שמישהו חושד בהפרה של זכות יוצרים הוא יכול להעלות את זה לעמוד הדיון (Discussion Page) וכך אחרים יכולים לבחון את העניין ולטפל בכך. ליוטיוב יש שיטה יצירתית של פסילות (strikes) ומעבר של בית הספר לזכויות יוצרים. ל Facebook יש חוקים משלהם והם מאוד מחמירים עם החוקים שלהם. מי לא מכיר מישהו שפייסבוק סגרו לו את החשבון?

לסיכומו של עניין, ה PIPA וה SOPA עלולים לפגוע בצורה חמורה בחופש המידע באינטרנט. מיליונים של גולשים כבר חתמו על העצומה של גוגל נגד חוקים אלו. בעודי מקלידה שורות אלו הוחלט לדחות בסנאט ובבית הנבחרים את ההצבעה על הצעות החוק, לפי העניין. נראה כי ההחשכות של אתרים שונים, ביניהם ויקיפדיה, ומחאה נרחבת באינטרנט ובתקשורת הצליחו להשפיע ולהביא לבחינה מחדש של הצעות החוק לפני הבאתן לידי חקיקה, בתקווה כי יוחלט לדחות את הצעות החוק או לפחות לשכתבן.

מודעות פרסומת