תגיות

, , ,

מבוא:

לאחרונה יצא לאור בסדרה "משפט, חברה ותרבות" של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ספר חדש בנושא משפט ו – ICT – Information & Communication Technologies בעריכת פרופ' ניבה אלקין-קורן, דיקאנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה (גילוי נאות: המנחה שלי) ופרופ' מיכאל בירנהק מאוניברסיטת תל אביב, הספר רשת משפטית: משפט וטכנולוגיות מידע .
לספר ארבעה שערים – השיח המשפטי טכנולוגי, הבניית הטכנולוגיה, המשפט בעידן רשתות המידע ומשפט וטכנולוגיה בראי המדיה (ראו תוכן עניינים כאן) והוא מציע פרספקטיבות שונות אודות הנושא הסבוך ורחב היריעה הקרוי משפט וטכנולוגיה.
ב – 06.11.11 נערך ערב עיון לרגל צאתו של הספר ואני רוצה לחלוק עמכם תובנות מעניינות שהועלו במהלכו ואינטרפרטציות שלי

פרופ' מני מאוטנר הגדיר את הופעת האינטרנט כשינוי ציוויליזציוני החשוב ביותר שאירע ב – 500 השנים האחרונות והשווה בין המצאת הדפוס להופעת האינטרנט.
אך האמת היא שהופעת האינטרנט היא אירוע מהפכני פי כמה מבחינה טכנולוגית בהשוואה להמצאת הדפוס. חוקרי התקשורת מנחם בלונדהיים ולימור פישמן עסקו בכך באחד המאמרים שלהם ("מהדינוזאור לעכבר: האבולוציה של טכנולוגיות תקשורת", פתו"ח, גליון 5 (אוגוסט 2003), עמ' 63-22). הם הראו כי כל שינוי טכנולוגי שהתרחש במרוצת השנים שינה מימד אחד או שניים (באפיון של כל אחד מטכנולוגיות התקשורת) בעוד ישנם רק שני אירועים מהפכניים שחוללו שינוי ממשי בכל מימדי היסוד והם הופעת הכתב והאינטרנט. בלונדהיים ופישמן מצמצמים את המימדים המהפכניים של טכנולוגיות התקשורת ויוצרים מסגרת זמנים שבתחילתה הופעת הכתב המוגדרת כ – "מהפכה המכוננת" ובסופה הופעת האינטרנט המוגדרת כ – "מהפכה מסכמת".אך בניגוד לכתב, אשר פרש מערך שלם של אפשרויות תקשורת לאלו שהתקיימו בעידן האוראלי, והרחיב את היריעה, האינטרנט דווקא מכווץ את כל המדיומים אל מדיום אחד המכיל את כולם או לפחות את מרביתם על גבי ממשק אחד.

פרופ' דפנה ברק-ארז גרסה כי הטכנולוגיה אינה רק תחום שהמשפט חל עליו אלא תחום מתחרה למשפט. הפרשנות שלי למשפט הזה מתייחסת לכך שהטכנולוגיה מעצבת ומסדירה בפועל התנהלויות מסוימות ולרוב אף מקדימה את המשפט בכך, במקרים אחרים הטכנולוגיה מאיינת הסדרים משפטיים קיימים.

המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, השופט אליעזר ריבלין שהוצג כמגן חופש הביטוי ברשת (בשל פסיקתו בפס"ד רמי מור נ. ברק אי.טי.סי – על פיה הליך דיוני המאפשר חשיפת מגיבים אנונימיים ברשת אינו אפשרי הן בשל חשיבות האנונימיות והן בשל היעדר מסגרת דיונית למתן הסעד המבוקש) עסק באלוזיה בה נתון המשפט לאור המהפכה הטכנולוגית. לדעתו המשפט ממשיך להתייחס למציאות כפי שזו היתה לפני עשרים שנה, מנסה להשיג את הטכנולוגיה ומתעלם מעובדת היותו מוגבל בכל הנוגע לאכיפה והסדרה שלה. זאת ועוד, בתי המשפט סבורים שהצווים שהם נותנים יסדירו הכל ומתעלמים מכך שישנן דרכים רבות לעקיפת הציוויים המשפטיים (בדוגמה – חשיפת כתובת ה IP שממנה נכתב הטוקבק אינה תמיד רלבנטית מפני שהאדם עשוי היה להשתמש במחשב במוסד ציבורי, בבית קפה וכד'. הוא יכול היה גם לעשות שימוש בשרת פרוקסי ולכן גם מתן צו לספק האינטרנט ISP לחשיפת כתובת ה – IP לא תסייע באיתורו).

ריבלין תומך בעמדה שהעלתה שופטת ביהמ"ש המחוזי אגמון גונן (במאמרה בספר הנדון) על פיה הסדרה פנימית של הענף עשויה להיות יעילה ומחייבת יותר מהסדרה משפטית ומסכם כי על המשפט להכיר בכך שיכולתו להסדיר את עולם האינטרנט מוגבלת. עם זאת, אין בכך כדי לומר שעל המשפט להיסוג מפני הגנה על על זכויות היסוד כגון הזכות לשם טוב.

פרופ' אלקין-קורן עסקה בפרדיגמת המשפט והטכנולוגיה והציגה משולש יחסים שבקודקודיו המשפט החברה והטכנולוגיה. היחסים בין משפט לחברה דנים בדרך בה המשפט מעצב ומשקף נורמות חברתיות; היחסים בין חברה לטכנולוגיה נעים בין שני הקטבים של דטרמיניזם חברתי ודטרמיניזם טכנולוגי. אך מהי הדרך לבחון את מערכת היחסים שבין המשפט לטכנולוגיה? לכל מערכת יחסים שני הבטים הופכיים – מחד – על המשפט לבחון כיצד דינים שונים מתייחסים או ראוי שיתייחסו לשינויים טכנולוגיים (חשוב לזכור שבכמות התכנים העצומה המתווספת לרשת מדי שעה – הפיקוח מוגבל ביעילותו); מאידך – שינויים טכנולוגיים מתרחשים בעולם מוסדר משפטית. רגולציה ולחילופין היעדר הסדרה משפטית משפיעים בעקיפין על העיצוב הטכנולוגי.

האינטרנט והמחאה – אירועי השנה האחרונה ברחבי העולם ובארץ מעלים אפשרות שתרומתו של האינטרנט אינה נמדדת רק בהיבט הארגוני המאפשר לאנשים להתארגן ולתאם פעילויות המוניות אלא גם בהשפעה על תכני המחאה. ווב 2.0 מקדם תפיסה קולוברטיבית של שיתוף בתכנים וביצירת פרוייקטים ותפיסה זו מנוגדת לגישה הקפיטליסטית השלטת בדמוקרטיות המערביות; תפיסת השיתוף והפתיחות שהתבטאה בין היתר במיזם וויקיליקס מנוגדת למשטרים הדיקטטוריים שהתקיימו במשך עשרות בשנים במדינות ערב כאשר אש מהפכת היסמין ניצתה בשל מסמכים שנחשפו בוויקיליקס.

אולם האינטרנט אינו רק טכנולוגיה של חופש ופתיחות (ניבה מזכירה את ספרו של איתיאל דה סולה פול technologies of freedom)  המאפשרת שקיפות שלטונית ועקיפה של מערכות מסואבות אלא גם טכנולוגיה של דיכוי (evegny morozov – the net delusion). הרשת מאפשרת לארגונים גדולים (כדגומת גוגל ופייסבוק) ולממשלות לאסוף מידע רב על הפרט. מידע אישי זה מקנה לתאגידים ולממשל כוח רב ובד בבד מחליש את כוחו של האזרח הקטן.

בנוסף, אותו המון שעשוי להשתמש בכוחו לארגון מחאות צרכניות או חברתיות עלול להשתמש בכוחו בצורה פופוליסטית כנגד היחיד ואף להשתמש ברשתות החברתיות לארגון התפרעויות וביזה כפי שקרה באנגליה באוגוסט השנה. הממשלות אף הן לא נותרות אדישות לכוחו העולה של ההמון ולאמצעים הטכנולוגיים החדשים והן עלולות להשתמש בפלטפורמות האינטרנטיות כנגד האזרחים. בנוסף, מדינות מחפשות שיתופי פעולה עם גורמים המסוגלים לפעול בצורה אפקטיבית בזירה המקוונת – דבר המביא לשיתופי פעולה בין מדינות לתאגידים כדוגמת סין שביקשה מגוגל להציע גירסה מצונזרת למנוע החיפוש הפופולרי.

על המשפט והחברה להיעזר בארגז כלים חדש לצורך יצירת האיזונים בין חירויות למגבלות, בין זכויות לחובות . יש למנוע איומים על שלטון החוק ובד בבד לשמור על זכויות הפרט.

אלקין-קורן סבורה כי האתגר המרכזי העומד בפני מערכת המשפט בעידן המידע הוא התמודדות עם מצב משתנה. על המשפט להתנהל בצורה של הסתגלות מתמדת לשיניים דינמיים בתחום. לשם כך על המשפט להרחיב את המקורות מהם הוא שואב, להיעזר בידע שהצטבר בדיסיפלינות אחרות ולהרכיב עליו את הפריזמה המשפטית. הבנת ובחינת המצב הנתון היא שתסייע בעיצוב העתיד.

ערב העיון הסתיים בשתי הרצאות מרתקות של ד"ר יובל דרור ושל ד"ר תמר אשורי וד"ר עטרה פרנקל-פארן הנוגעות להיבטים סוציולוגיים ותקשורתיים של עידן המידע (ואינן נוגעות ישירות ביחסי הגומלין שבין משפט וטכנולוגיה).

לפני מספר שנים מכר שפגשתי שאל למעשיי ואני סיפרתי שאני חוקרת אינטרנט. הוא שאל אותי ברצינות רבה – מה כבר יש לחקור באינטרנט ואני חשבתי לעצמי שהמחקר האינטרנטי הינו כאוקיינוס עצום שהעיסוק בו רחב, עמוק ורב גוונים. על אותו משקל, גם תחום המשפט והטכנולוגיה הינו מקור בלתי נדלה לעיסוק אקדמי ומעשי, החל מלשון הרע, חופש הביטוי והזכות לפרטיות,  פטנטים וקניין רוחני, דיני זכויות יוצרים ועד שינוי מערך הכוחות בין ממשל לאזרחים ושיתוף הציבור (משפט חוקתי ומנהלי). העיסוק במשפט וטכנולוגיה מחייב ראייה חדשנית, שינוי דפוסים קיימים, פתיחות מחשבתית, אימוץ כלים מגוונים לאכיפה והסדרה ופרדיגמות חדשות והעיסוק בו מרתק כל רגע מחדש. לפחות אותי:)

והערה קטנה לסיום – ברוח השיתוף, הייתי שמחה לגרסה דיגיטלית של הספר או לפחות של חלק מן המאמרים. הפרק המעניין אינטרנט בחקיקה: ספירת מלאי שנכתב על ידי העורכים פורסם במגזין הדיגיטלי של איגוד האינטרנט הישראלי מגזין ברשת

Advertisements