תגיות

, ,

אחת הסוגיות המרתקות ומעוררות-המחשבה שעלתה בשנים האחרונות לדיון נוגעת למקומם של מחשבים בעיסוק המשפטי. יש אפילו כאלה שטוענים שהמהפכה כה משמעותית, עד שמחשבים הולכים להחליף בקרוב את עורכי-הדין. החוקר ריצ'ארד ססקינד העלה את השאלה הזו בספר פרובוקטיבי שנקרא בדיוק כך – "The End of Lawyers?". ניתן לשמוע אותו מספר על כך בהרצאה שהוא העביר בשנת 2009 (שווה להאזין ולו בגלל המבטא הסקוטי הבלתי-נשכח).

דוגמא אחת למרכזיות של מחשבים בפרקטיקה המשפטית, שקיימת כבר היום, היא השימוש בכלים של "גילוי דיגיטלי" (e-discovery). אלו הן תוכנות שסורקות כמויות אדירות של מסמכים שמתקבלים בעקבות צו לגילוי מסמכים – ומחפשות בהם מספרים או עובדות חשודות, במקום להעמיד צוות מתמחים טרוט-עיניים אל מול ערימות של ארגזים.  הן חשובות במיוחד בתיקי-ענק, שבהם מעבר אנושי על כל החומר הוא כמעט בלתי אפשרי: למשל, בתביעת ההגבלים-העסקיים נגד cbs בסוף שנות ה-70, גילוי המסמכים כלל 6 מיליון מסמכים. עלות עבודתם של עורכי הדין והמתמחים שעברו על החומר הייתה מעל 2 מיליון דולר. לעומת זאת, ב-2011, בסיוען של תוכנות לגילוי אוטומטי, נסרקו מיליון וחצי מסמכים בתביעה אחת במחיר של פחות מ-100,000 דולר.

התוכנות הפשוטות ביותר מחפשות מילים ספציפיות, אבל ישנן היום גם תוכנות מתקדמות שמצליחות לזהות גם התנהגות חשודה. למשל, התוכנות מזהות נקודות בהן המשוחחים עוברים לשיחות דיסקרטיות: הרגעים שבהם עובד מחליט להסתיר התנהגות חשודה באמצעות שיחה פרטית. הן יכולות לזהות גם מתי מסמך מסוים עובר שינויים רבים במיוחד או נערך על ידי אנשים יוצאי-דופן.

כלים משפטיים יכולים גם לסייע לאזרחים מן השורה לחסוך כסף רב באמצעות שימוש בתוכנות במקום פניה לעו"ד. יש למשל תוכנות שמנסחות מסמכים שגרתיים באופן אוטומטי. התוכנות שואלות את המשתמש מספר שאלות, ועל פי התשובות מנסחות את המסמך כיאות. זו הדרך המרכזית, למשל, שבה מגישים אנשים פרטיים את דוחות המס שלהם בארה"ב. עוד פתרון שפונה לקהל הרחב הוא למשל ה-EULAlyzer: זוהי תוכנה שנועדה לסייע למשתמשים  שמורידים תוכנה חדשה או מצטרפים לאתר מסוים להבין את החוזים עליהם הם חותמים במקום לעשות next באופן עיוור. המשתמש יכול להעלות לתוכנה את החוזה באמצעות גזור-והדבק, והיא בודקת באופן אוטומטי באמצעות ניתוח תוכן האם יש בחוזה סעיפים בעייתיים, כגון פגיעה בפרטיות, התקנת תוכנות על המחשב שלך וכיוצ"ב.

אבל עם התפתחות הטכנולוגיה, האופציות שטמונות בניתוח ממוחשב הולכות ומתקדמות עוד יותר. דרך נוספת שבה מחשבים יכולים להחליף עורכי דין היא למשל באמצעות "ניבוי משפטי כמותי". באמצעות ניתוח של אלפי תיקים שכבר נוהלו, יכולים מחשבים להחליף את נסיונו של עורך-הדין ולספק תשובה טובה יותר לשאלה "האם יש לי קייס?". כך, למשל, הסטארט-אפ  Lex Machina, שנולד כפרויקט של אוניברסיטת סטנפורד, כולל מאגר של 100,000 תביעות בענייני פטנטים. כמות החומר מסייעת לבחון השערות שונות, שנתפסו עד עכשיו כ"עובדות" על ידי העוסקים בתחום. כך, למשל, "אמת ידועה" הייתה שבתי המשפט בקליפורניה נוטים לעבר נתבעים, ובתי המשפט בטקסס מעדיפים תובעים. אבל מחקר שערכו בחברה לימד שמדובר במיתוס בלבד. למען האמת, דווקא בקליפורניה יותר תובעים זכו במשפט!

ובעתיד? מי יודע. אולי באמת אנחנו צפויים לראות את סופם של עורכי הדין? כנראה שזה החזון של טים וואנג לאפשרויות שפותחת הטכנולוגיה. ב"משרד עורכי הדין" שהקים וואנג, שהוא חוקר רשת, פעיל אינטרנט וסטודנט למשפטים באוניברסיטת ברקלי, שנקרא רובוט, רובוט וואנג,  שניים משלושת השותפים הם מחשבים.

מודעות פרסומת