תגיות

, , , , ,

המחאה החברתית שפקדה את מחוזותינו בתקופה האחרונה הביאה לדיון ציבורי נמרץ בנושאים משפטיים רבים, אך דומה כי מעט מאוד, אם בכלל, נכתב לגבי השאלה האם יש במחאה כדי להשליך על שיטת הבחירות הנהוגה בישראל. בפוסט זה אבקש להציג תרגיל מחשבתי הקורא תיגר על שיטת הבחירות הנהוגה כיום בישראל, לפיה ניתן רק "קול אחד" לכל בוחר. על פי השיטה המוצעת, תינתן לבוחר האפשרות להביע תמיכתו בכמה מפלגות במקביל.

כידוע, הבחירות המתקיימות כיום בישראל הינן בחירות כלליות, יחסיות ושוות. היותן של הבחירות שוות באה לידי ביטוי בכך שבמהלכן מוענק "קול אחד לכל אחד" ("One Person, One Vote"). הכוונה בהיותן של הבחירות יחסיות הינה כי מספר המושבים בכנסת מוקצה לכל מפלגה באופן יחסי לשיעור המצביעים לה מבין קולות הבוחרים. במערכת הפוליטית הישראלית קיים מספר רב יחסית של מפלגות. הפיצול הפוליטי עשוי להוות הסבר למספר הרב של קולות צפים באוכלוסיה בתקופה הקודמת לבחירות. ריבוי המפלגות המציגות דעות שונות במגוון תחומים מציב בפני הבוחר קושי מסוים – למי לתת את קולו היחיד.

הקושי הנוצר אצל הבוחר בהחלטה לגבי השאלה למי לתת את קולו היחיד מביא לכך כי פעמים רבות מפלגות, אשר מצען כולל קידום תחומים אשר אינם במרכז השיח הציבורי, תמצאנה עצמן מחוץ לתמונה. מצע המפלגות בנושאי הליבה – בישראל, בעיקר ביטחון – הוא זה המכריע, בסופו של יום, למי יינתן קולם של מרבית הבוחרים. טלו לדוגמה, מפלגה הדוגלת בקידום החינוך. במצב כיום, רוב הציבור יעדיף שלא לתת קולו למפלגה זו, אף שנושא החינוך הינו לדעת רבים אחד החשובים. אם כן, על פי השיטה כיום נדחקים לקצוות השיח הפוליטי מפלגות המציגות רעיונות ראויים וחשובים (כמו לדוגמה מפלגת "התנועה הירוקה", שהיתה קרובה לעבור את אחוז החסימה בבחירות האחרונות). האם רוב הבוחרים יכולים להעיד באופן החלטי כי המפלגה בה בחרו משקפת את עמדותיהם בכל מגוון הנושאים הקיימים? האם לא סביר להניח כי הם מוצאים טעם אף בעמדותיה של מפלגה אחרת ובדגשים שהיא שמה על נושא כזה או אחר? האם אין יותר ממפלגה אחת הכוללת אנשים בעלי שיעור קומה המצדיקים תמיכה בהן?

ואולם, עם קול אחד המוענק לנו כבוחרים, אין מנוס מבחירה באחת המפלגות, תוך זניחת מפלגות עם עמדות ומועמדים הראויים אף הם לבחירה בעינינו. רצון העם אינו מתמלא באופן מוחלט, שכן מטבע הדברים עמדותינו לא משתקפות במלואן בבחירות. הבעייתיות שתוארה לעיל מחייבת אותנו לשאול האם באמת אין מנוס מכך כי לכל בוחר יינתן קול אחד בלבד. האם לא קיימת שיטה אחרת שתאפשר שיקוף טוב יותר של רצון העם? לטעמי, ניתן להציע שיטה שכזו.

ההתפתחות הטכנולוגית שחלה בשנים האחרונות עשויה בתוך שנים ספורות להביא לכך שהבחירות בארץ תיערכנה בצורה ממוחשבת. התפתחות כאמור חלה כבר בארצות הברית. לא תרחק העת ואף הבחירות בישראל תיערכנה בצורה זו. השיטה הממוחשבת הינה ידידותית בהרבה משיטת הפתקים בכל הקשור לחישוב תוצאות הבחירות. השימוש במחשבים עשוי לעזור ביישום שיטת בחירות אחרת המבטאת בצורה טובה יותר את רצון העם בכלל, ורצון הקולות הצפים בפרט. אסביר כוונתי.

על פי השיטה המוצעת, לכל בוחר יינתן מעין סל של נקודות (לצורך הדוגמה, נניח כי לכל בוחר יינתן סכום של 100 נקודות אותן הוא יכול לחלק בין המפלגות). בהגיעו לקלפי, יוכל הבוחר לבחור כיצד הוא מעוניין לחלק את נקודותיו בין המפלגות המתמודדות. כך, אם הוא סבור כי מפלגה אחת משקפת באופן מוחלט ובלעדי את עמדותיו, הוא יעניק לה את מלוא הנקודות שלו. ואולם, אם הוא מתלבט בין שתי מפלגות, יוכל הוא לתת לכל מפלגה חלק יחסי מתוך אותו סך נקודות (למשל, 50 נקודות לכל אחת מהמפלגות). זאת ועוד, אם הבוחר חפץ בהצבעה עבור אחת המפלגות, אך סבור כי גם המצע או הרשימה של מפלגה אחרת מצדיקים תמיכה בה, יכול הוא לפלג את קולותיו, באופן שיינתן למפלגה השנייה סכום מצומצם יחסית של נקודות. לאחר בחינת מספר הנקודות, יחולקו המושבים בכנסת על פי החלק היחסי ובהתאם למספר הנקודות שהתקבלו.

היתרונות של שיטה כזו הינם ברורים יחסית. באופן כללי ניתן לטעון כי שיטה זו תשקף טוב יותר את רצון העם. בוחר יוכל לחלק את הנקודות המוענקות לו בצורה כזו שתשקף טוב יותר את עמדותיו. בצורה זו יוכל הוא לתמוך במגוון עמדות בשלל תחומים, אף אם אין מפלגה אחת המשקפת את כולן. הסתכלות על רצון הבוחר כבא לידי ביטוי בקול אחד מהווה רדוקציה של מגוון הדעות והעמדות בהן הוא מחזיק. השיטה החדשה מאפשרת להימנע מרדוקציה זו. זאת ועוד, מפלגות בתחומים חשובים, אף שאינם נושאי הליבה, יוכלו לזכות במקום המגיע להן בשיח הציבורי.

חסרונותיה של השיטה המוצעת אף הם ברורים. החיסרון המרכזי של השיטה היחסית באופן כללי הינו שריבוי המפלגות מאלץ הקמת ממשלה קואליציונית הנשענת על מספר מפלגות. מצב זה יכול להוביל להיעדר יציבות שלטונית. אף כיום המצב בעניין זה אינו משביע רצון, לדעת רבים מהציבור. המצב עשוי אף להיות גרוע יותר אם תינתן לאזרחים האפשרות לחלק את הצבעתם, כמוצע לעיל. המפלגות הגדולות עשויות לאבד חלק מכוחן. זאת, בשל ההנחה כי התומכים במפלגות הקטנות ייטו פחות לפצל את קולותיהם, להבדיל מתומכיהן של המפלגות הגדולות (באופן דומה למה שראינו עם שינוי שיטת הבחירות לבחירה ישירה). ואולם, דומה כי ניתן להקטין בעייתיות זו ידי שילוב השיטה המוצעת עם העלאתו של אחוז החסימה.

אכן, לא ברור האם השיטה המוצעת הינה פרקטית. ייתכן כי יש להתייחס לאמור לעיל כלא יותר מאשר תרגיל מחשבתי. ואולם, ייתכן מנגד כי הפיתרון המוצע הוא המגשים בצורה המיטבית את הרעיון הדמוקרטי של רצון העם.

לקריאה נוספת בנושא ראו, http://en.wikipedia.org/wiki/Cumulative_voting

מודעות פרסומת