תגיות

, , ,

בהמשך לפוסט של יובל מהשבוע שעבר "היום שאחרי המחאה" בו הועלו כמה רעיונות שיאפשרו שימור מטרות המחאה, אף לאחר קיפול האוהלים; אני מציעה להתייחס לאינטרנט כאל שחקן מפתח ולהיעזר בו.

מהי המעצמה החמישית? 

האינטרנט כונה המעצמה החמישית (The Fifth Estate) ע"י פרופ' וויליאם דאטון ראש מרכז אוקספורד לחקר האינטרנט (OII). בבריטניה של המאה ה- 18 נחשבו הכמורה, האצולה ובית הנבחרים (House of Commons),  כשלוש המעצמות הראשונות. העיתונות,  שנתפסה כקריטית לשמירת הבלמים והאיזונים החיוניים לחברה דמוקרטית, כונתה המעצמה הרביעית (The Fourth Estate).  וכך עם התפתחות העיתונות ואמצעי תקשורת ההמונים כונו הללו בשם הכולל המעצמה הרביעית, על אף שזהות שלוש המעצמות הראשונות לא נותרה בעינה. המעצמה הרביעית היוותה מוסד  עצמאי מרכזי בתהליכים פלורליסטיים דמוקרטיים. האינטרנט מציע פלטפורמה ליצירת רשתות חברתיות חדשות המרכיבות את המעצמה החמישית. יכולתו של האינטרנט לאפשר לפרטים לקשור קשרים בתוך הזירות המוסדיות ומחוצה להן בדרכים המעצימות ומחזקות את "הכוח התקשורתי" של פרטים מרושתים הוא המפתח להיותה של הרשת מעצמה העומדת בפני עצמה. האינטרנט מנייד פרטים ומוסדות ליצור רשתות מקומיות וגלובליות שיחייבו את אותם המוסדות להיות אחראים למעשיהם. ההשפעה ההדדית של השינוי בתוך ובין רשתות תקשורת של רשתות (Networks of Networks) אינדיבידואליות ומוסדיות הוא שעומד בלב המעצמה החדשה המשמעותית והייחודית. השימוש הגדל באינטרנט וביתר טכנולוגיות המידע והתקשורת מגביר את מחויבותם של בעלי תפקידים וארגונים לנשיאת אחריות על מעשיהם ולמתן דין וחשבון, לא רק בתחומי הממשל והפוליטיקה אלא גם בקרב המעצמות האחרות (לדוגמא כבקרה על העיתונות) ובתחומים נוספים כגון רפואה ואקדמיה, היות והגולשים חשופים לדעות חלופיות ולמקורות מידע אלטרנטיביים; עוצמתה וחיוניותה של המעצמה החמישית תלויות, בין היתר, במניעת ויסות יתר (Overregulation) של האינטרנט, בבקרה מרכזית מינימלית ובזרימה חופשית של תכנים.

יחידים מרושתים (כלומר אינדיבידואלים היוצרים רשתות פעולה באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות כדוגמת מחאת הקוטג' ומחאת הדיור) יכולים לעמוד על זכותם לאחריותיות (Accountability) מצד מעצמות מבוססות כדוגמת הממשל והמדיה בכל עת. במובן זה, האינטרנט הופך את החברה לפלורליסטית ודמוקרטית יותר. בשל כך, אותם יחידים מרושתים הופכים למקור עצמאי של אחריותיות חברתית ופוליטית – מעצמה חמישית היכולה להשפיע על האג'נדה ואנו רואים זאת היטב בחודשים האחרונים בהתאגדויות הספונטניות המתרחשות אל מול עינינו. הציבור הפך לכוח העומד בפני עצמו, אפילו במנותק מהתקשורת בעל אלפי עיניים בוחנות המסוגל להתארגן במהירות מפתיעה של ימים ושעות סביב נושאים רלבנטיים.

מדברים מהשטח
והנה לראשונה, מבקשת וועדה ציבורית שמונתה על ידי הממשלה לשמוע ולהפנים את קולות האזרחים באמצעות פלטפורמה אינטרנטית – שיתוף הציבור בוועדה לשינוי חברתי כלכלי וראו בנושא גם את המאמר של יונתן ליס וספי קרופסקי "המחאה החברתית מציגה: כיכר העיר 2.0". אולם עוד קודם לכן, כבר בינואר 2011, הועלתה לאוויר בגירסת בטא פלטפורמה לשיתוף הציבור בנושאים משולחן הממשלה מבית היוצר של השר מיכאל איתן .

במסגרת המאמצים של הממשלה לקדם ממשל פתוח ומתקדם, הקמנו את אתר האינטרנט הראשון, שמטרתו שיתוף הציבור בסוגיות שונות, בהן עוסקת הממשלה. הטכנולוגיה מעמידה כלים לדיאלוג בין האזרח לשלטון, לא רק פעם בארבע שנים באמצעות פתק הבחירות, אלא גם באורח שוטף ובהתייחס לבעיות שונות שהממשלות צריכות לפתור לטובת האזרחים. זהו צעד ראשון, שאין לי ספק שיתפתח בעתיד. כעת שיצרנו את הכלים, אני מקווה שנזכה גם לתגובות הציבור, שהן חלק חיוני ובלתי נפרד מיחסי הגומלין שבין האזרח לממשלה בדמוקרטיה.

אתרים אלו זוכים לחשיפה גדולה ורמת ההשתתפות בהם משמעותית. זאת ועוד, כבר לפני כשנתיים הועלתה לרשת פלטפורמה המבוססת על קוד פתוח בשם כנסת פתוחה – Open Knesset. הפלטפורמה מאפשרת לאזרחים להשתתף באורח פעיל יותר בפעילות הכנסת באמצעות חשיפה למידע רב  בנוגע לפעילות וועדות הכנסת והח"כים עצמם. מרבית המידע מפורסם באתר הכנסת אולם יתרון הפרויקט על אתר הכנסת נובע מכך שהמידע הפוך פשוט, זמין וידידותי יותר למשתמש באמצעות אלגוריתמים שמפשטים את המידע ומציגים אותו בצורה נוחה להבנה. למשתמשים גם תפקיד פעיל באתר בתיוג הצעות חוק והצבעות (הוספת תגיות בנוגע לנושאי ההצעות וההצ"חים), קביעת אג'נדות (חשיפת מידת ההתאמה בין פועלו של ח"כ / מפלגה מסוימים לבין אג'נדות שונות) וניהול דיונים.

כנסת פתוחה היא פרויקט של הסדנא לידע ציבורי עמותה הפועלת להגברת המעורבות הציבורית בענייני חברה ומדינה באמצעות איסוף, פתיחה והנגשה של מידע ציבורי וידע אזרחי. פרויקט נוסף של הסדנא הוא העלאת תקציב המדינה לאינטרנט, שנעשתה בשיתוף השר מיכאל איתן.

ואיך אפשר בלי הרשתות החברתיות
פרויקט של יוטיוב באמצעות הכלי Google Moderator הקרוי השקפת עולם WorldView   מאפשר לגולשים להעלות שאלות למנהיגי העולם. כלל המשתמשים רשאים להיכנס לערוץ זה ולדרג את השאלות (באמצעות המודרייטור של גוגל) לפי מידת חשיבותן ולבסוף עונה המנהיג על שלוש השאלות שזכו למרבית הקולות. ראש ממשלתנו בנימין נתניהו היה המנהיג השלישי בעולם שהשתתף בפרויקט זה.

גם הפייסבוק לא מאכזב עם דף מיוחד הקרוי ערוץ לכנסת – דברו עם הח"כים בפייסבוק ארגון וולונטרי א-פוליטי או בקיצור NGO שמטרתו להפגיש בין הנבחרים לבין הציבור בזמן אמת תוך שימוש ברשת החברתית כפלטפורמה לניהול הדיון. הערוץ קורא למשתמשים לשתף את הח"כים בבעיות מציקות ולהעלות פתרונות והצעות חקיקה. בערוץ חברים 38 ח"כים (32% מן הח"כים ואין זה עניין של מה בכך) ו 4511 עוקבים (נכון לכתיבת שורות אלו) ומדובר בערוץ פעיל למדי, שכותרתו נותנים במה למציאות.

לסיום
כל אחד מאיתנו יכול באמצעים פשוטים זמינים וזולים להשפיע על המשך הדרך תוך השתתפות פעילה בערוצים שהוצגו ודומיהם. לכאורה, אין לכל אחד מאיתנו השפעה במישור האינדיבידואלי אך האינטרנט מעצים את כוחו של היחיד ורותם אותו ליצירת מעצמה חמישית ציבורית בעלת כוח עצמאי שביכולתה לשנות ולהשפיע על דרג מקבלי ההחלטות.

מודעות פרסומת