תגיות

, ,

בחודשים האחרונים מתמודדים רבים מעורכי הדין המסחריים עם אחד התיקונים המקיפים ביותר של חוק החברות – תיקון מס' 16. תיקון מס' 16, אשר מרביתו נכנסה לתוקף באמצע מרץ האחרון, הוא אחד התוצרים האחרונים והיותר משמעותיים של דו"ח ועדת גושן לבחינת קוד לממשל תאגידי בישראל מדצמבר  2006. דאז, התייחסה הועדה לחשיבות של שימוש ויישום המושג "הממשל התאגידי" בהקשר להתפוצצות בועת ההייטק, חשיבות שהתעצמה עוד יותר בשל המשבר הכלכלי העולמי שהחל בסוף שנת 2008 ונכון לכתיבת פוסט זה עדיין נמשך.

 כמו במדינות מערביות רבות אחרות, אבן הבוחן של ועדת גושן הייתה עקרונות הממשל התאגידי שפרסם ה -OECD בשנת  1999 ל"ניהול התקין של חברות ציבוריות". תפקיד הועדה היה לבחון ולהמליץ "כיצד ראוי שחברות ציבוריות תתנהלנה בהיבטי בקרה ופיקוח" תוך מתן דגש על "יצירת וודאות, שקיפות ואחידות". המלצות הועדה התמקדו בכללים לגבי הרכב דירקטוריון החברה ועבודתו, ועדת הביקורת, עסקאות עם בעלי שליטה ועוד.

לאחרונה, פנה עו"ד עמירם גיל אל יו"ר רשות ניירות הערך בקשר להחלטת דירקטוריון חברת סאני אלקטרוניקה לאשר את שכרו של יו"ר החברה ובעל השליטה בה – מר אילן בן דב.  על פי כתבתו של מיכאל רוכוורגר  מ – TheMarker, פנייתו של עו"ד גיל נבעה מהתהייה על החלטת הדירקטוריון לאשר את שכרו הגבוה של בן דב על אף קשייה הכלכליים של סאני. עצמאות הדירקטוריון במיוחד בחברות ציבוריות להן דבוקת שליטה הוא אחד הדברים שועדת גושן שאפה להגיע אליו. חובת האמונים של הדירקטורים כלפי החברה ובעלי מניותיה עוגנה בחוק החברות, למשל בסעיף 106 לחוק.

לעניין תנאי העסקה של בן דב, הרי שמדובר בעסקה עם בעל שליטה ועל פי החוק היא טעונה את אישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית (סעיף 275 לחוק). מה שתמוה עוד יותר מאשר אישור הדירקטוריון בעסקת בן דב, הוא החלטתה של ועדת הביקורת לאשרה. זאת, שכן בועדת הביקורת צריכים להיות חברים כל הדירקטורים החיצוניים. יו"ר הדירקטוריון וכן כל דירקטור שמועסק על ידי החברה  לא יכול להיות חבר בה וכן גם בעל השליטה וקרובו (סעיף 115 לחוק החברות), אם אכן קיימת בעייתיות עם עסקת בן דב, כיצד עברה עסקה זו את ועדת הביקורת של החברה? אך גם אם החליטה הוועדה והדירקטוריון בעקבותיה לאשר את תנאי העסקתו של בן דב, הרי חוק החברות שם משוכה נוספת, במקרים כגון דא נדרש גם אישורה של אסיפת בעלי המניות של החברה.

 כאן, באישור אסיפת בעלי המניות, אני מאמינה, נקבע המבחן האמיתי של תיקון מס' 16 במקרים של עסקה חריגה עם בעל שליטה. בעוד ניתן לעבור את אישור ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה באמצעות משחקים עם מספרי דירקטורים, הרי האסיפה הכללית עלולה להוות בעיה גדולה יותר לאותו בעל שליטה, במיוחד מצד בעלי מניות המיעוט הדואגים לאינטרסים שלהם. במתכונתו הקודמת של חוק החברות נוסח סעיף 275 (3) לחוק דרש כי אישור האסיפה הכללית יינתן ובלבד שיתקיים אחד מאלה:

"(א) במנין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו לפחות שליש מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי ענין אישי, באישור העסקה המשתתפים בהצבעה;  במנין כלל הקולות של בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים;

(ב)סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקת משנה (א) לא עלה על שיעור של אחוז אחד מכלל זכויות ההצבעה בחברה."

  תיקון מס' ,16 לעומת זאת, קובע:

"(א) במנין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו רוב מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי ענין אישי באישור העסקה, המשתתפים בהצבעה; במנין כלל הקולות של בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים;

(ב) סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקת משנה (א) לא עלה על שיעור של שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה."

 תיקון זה לסעיף 275, דורש בעצם את הסכמתם של רוב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי, ולא רק שליש כפי שהיה קבוע קודם. דרישה זו כמובן מקשה על השגת אישור האסיפה הכללית. כאן יהיה מעניין לראות האם, ובמידה ואכן תנאי העסקתו של בן דב אינם הולמים, לא יעברו את אישור האסיפה הכללית. שכן אם ההשפעה של בעל שליטה בחברה ציבורית גם על בעלי מניות המיעוט היא כה גדולה עד כדי התעלמותם מטובתם כבעלי מניות החברה ומטובת החברה, הרי שמתייתר התיקון שאמור בדיוק לעזור להתמודד אל מול השליטה הגדולה של בעלי השליטה בחברות הציבוריות הענקיות של המשק.

 על אף כל זאת, אל לנו לשכוח, כי חברות ציבוריות אינן רק חברות ענק הנשלטות על ידי בעלי ההון ומחזיקות (באתם יודעים איפה) את המשק הישראלי, אלא גם קיימות חברות מונפקות בסדר גודל נמוך יותר, שאפילו ניתן לומר שהן המספר הגדול יותר של החברות הציבוריות במדינה, ואותן חברות כפופות גם הן לתיקון מס' 16 ולעקרונות הממשל התאגידי. אותן חברות ציבוריות, שככל הנראה לבעלי השליטה בהן יש פחות השפעה על הדירקטוריון וועדותיו, ואדרבא על בעלי מניות החברה, צריכות לעבור את אותו ההליך לאישור העסקה עם בעל השליטה שלהן. יזם, שהקים ועבד קשה כל חייו ופיתח חברה קטנה בכוחות עצמו עד שעשה את ההנפקה המיוחלת תלוי בבעלי מניות המיעוט על מנת שיוכל לקבל שכר הולם.  עם זאת, אימץ החוק גם את האפשרות שסך קולות המתנגדים לא יעלה על שני אחוזים באסיפת בעלי המניות, לאור החשש של ועדת גושן מפני בעלי מניות מיעוט סחטנים. אולם, לעניות דעתי וניסיוני, שני אחוזים לא יעצרו את הסחטנות במקרים כאלו.

 לעיקרו של עניין, מעניין יהיה לראות אם האסיפה הכללית של סאני תאשר את עסקת בן דב. אם כן, מסופקתני שתיקון מס' 16(לפחות לעניין סעיפי החוק בדבר אישור עסקה על בעל שליטה) מספק את הסחורה לעקרונות ממשל תאגידי ישימים על ידי חברות ציבוריות, ואף עלול לפגוע בחברות ציבוריות קטנות על חשבון הרצון העז להחזיר את השליטה לידי הציבור בחברות ציבוריות גדולות.

מודעות פרסומת