חדר הציטוטים

קראתן קטע מעניין בפסק-דין? הצצתם במאמר אקדמי והתפעלתם ממשפט כזה או אחר? זה המקום לשתף בו, בתגובות, בציטוטים יפים ומעניינים.

8 מחשבות על “חדר הציטוטים”

  1. ציטוטים משעשעים גם יתקבלו?

    "ומן המפורסמות הוא שהציבור בארץ הוא מהנעלבים בנקל ומהמרבים להתדיין (ואיני סבור כי אני חוטא בכך בלשון הרע)".
    השופט עמית, בע"א 8345/08 בן נתן ואח' נ' מוחמד בכרי (ג'נין ג'נין).

  2. "החלטנו ליתן צו החלטי המחייב את המדינה לפנות את המאחז מגרון. לא נותר לנו אלא להביע משאלה שיושבי המאחז יתעשתו ויקבלו על עצמם בהסכמה את חובתם שלא להצטייר כפורעי חוק" – בג"ץ 8887/06 יוסף מוסא עבד א-ראזק אל-נאבות ואח' נ' שר הביטחון ואח', פסקה 16 לפסק-דינה של הנשיאה בינייש (http://elyon1.court.gov.il/files/06/870/088/n45/06088870.n45.htm).

    "שלא להצטייר כפורעי חוק"? הפרת החוק החלה ביום הראשון שבו הוקם המאחז ללא היתר, והיא הפרה מתמשכת.

  3. אגב הדיון בפוסט של רובי ציגלר בנושא השירות הצבאי התעורר פסק-דינו האמיץ של המשנה לנשיא (בדימ) חשין, בפרשת תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם (בג"ץ 6427/02), ואמירתו החשובה כי:

    "מגיע אני לכלל מסקנה כי חוק דחיית השירות חוק בטל הוא מעיקרו. חוק הוא העומד בסתירה משוועת לכל עקרונות היסוד הארוגים בחיינו, לכל האמיתות, לכל השאיפות, לכל התקוות שמדינת ישראל המתחדשת בנויה עליהן. ואין אני מדבר אך בעקרונות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. מגיע אני עד לעיקרים שהמדינה עצמה בנויה עליהם, עד לאותם ערכים הנותנים חיים לחקיקת הכנסת – החל בחוקי-היסוד וכלה בחוקים מן-המניין: עד לעקרון האב המורנו כי תנאי ראש וראשון לכל שאר זכויות הוא עצם קיומה של המדינה; עד להכרה שבאין מדינה אין זכויות ואנו בָּרִיק; עד לעקרון-האב של הקיום וההישרדות, עיקרון שעליו וממנו יקומו אדם ועם; עד לעקרון האב של השיוויון – השיוויון במדינה יהודית ודמוקרטית – אותו עקרון-אב שהוליד את עקרון השיוויון שבחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, עיקרון שחברי הנשיא בונה עליו את חוות-דעתו"

  4. אני חוזה כאן רוב לציטוטי-חשין. הנה אחד בו כב' השופט (בדימוס, בדימוס) מתפייט בפתחו של בג"צ 7052/03 עדאלה ואח' נגד שר הפנים ואח':

    משהונחה לפניי חוות-דעתו של חברי, הנשיא ברק, נתתי ידי בידו והינחתי לו להובילני בדרכו. כך הילכנו בדרכים שייצבון עיקרי-יסוד, עלינו הרים שבפיסגותיהם זכויות יסוד, עברנו על פניהן של דוקטרינות, ירדנו אל כללי משפט פרטיקולריים, ובדרכנו ליוו אותנו כל העת הצדק, האמת, היושר והשכל הישר. לקראת סופו של המסע עלינו על אניה והיגענו אל אי באמצע האוקיאנוס. ירדנו מן האניה, ועל המזח הקביל את פנינו איש נשוא פנים.

    "ברוכים הבאים", ברכנו האיש במאור פנים. "ברוכים הנמצאים" השיבונו והוספנו: "אנו מישראל, מבית-המשפט העליון של ישראל. ומי אדוני?", שאלנו. "שמי הוא תומאס, תומאס מוֹר. ויש המכנים אותי תומאס מוֹרוּס". "נעים מאוד. ומהו המקום שאנו נמצאים בו?", שאלנו. "אתם נמצאם במדינת אוּטוֹפְּיָה", השיב האיש, והוסיף: "מדינת אוטופיה הוקמה על-פי תוכנית שהיתוותי בספר שכתבתי ואשר שמו הוא כשם המדינה: אוּטוֹפְּיָה. דרך-אגב", הוסיף האיש, "המילה 'אוטופיה' היא בלשון היוונית, ותרגומה לעברית הוא: 'שום מקום'". "מעניין, מעניין מאד", אמרנו, "וכאנשי משפט נוסיף ונשאל אותך: ומהי שיטת המשפט השוררת באוטופיה? האם דומה היא לשיטת המשפט שבישראל?" (הנחתנו היתה, כמובן, שהאיש החכם ההוא מכיר את שיטת המשפט בישראל). מר מוֹר חייך והשיב: "צר לי, אך יש הבדלים עמוקים בין שתי שיטות המשפט, ויעבור זמן רב עד שישראל תגיע למדרגת אוטופיה. לעת הזו אתם נלחמים על חייכם, על קיומה של המדינה, על יכולתו של העם היהודי לנהל חיי קהילה ומדינה ככל העמים. דיני אוטופיה – במצבכם כהיום הזה – לא לכם הם. עדיין לא. שימרו על עצמכם, עשו כמיטבכם, וחיו", כך אמר האיש ולא יסף.
    ואיקץ, והנה חלום.

    (ואפילו עם תמונה הולמת: http://www.flickr.com/photos/galitlub/3531015700/)

  5. "These elementary principles admit of no exception in favor of any class or description of persons. Laborers, and especially the most improvident part of them, sailors, may excite sympathy; but … a court of justice is almost the only place where sympathy should have no influence"
    Olmstead v. Beale, 19 Pick. (Mass.) 528 (1837)

  6. האם זה מה שעומד ביסוד הטרקלין? ציטוט לא משפטי…

    Find a subject you care about and which you in your heart feel others should care about. It is this genuine caring, not your games with language, which will be the most compelling and seductive element in your style. ~ Kurt Vonnegut

  7. השופטת ארבל מגלה רגש אמהי / סבתאי / אנושי בעתירה של שכנים נגד הפעלת גן בבניין מגורים – עעמ 4875/12 טמי ויוסי גרומר ואח' נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל אביב:

    "בשולי הדברים אציין כי בטיעונים בפנינו שבה ועלתה ההתייחסות להפעלת גני הילדים הפרטיים כאל מטרד. אודה כי השימוש במינוח זה קשה עליי ולא בכדי בחרתי לכנות בחוות דעתי את המשמעויות הנובעות מהפעלת גן ילדים "חוסר נוחות" לשכני הגן. גן הילדים הוא בבחינת בית שני לילדים המתחנכים בו. בו מקבלים הם יסודות של חינוך, של ידע ושל דרך ארץ. קשה לקבל ההתייחסות אל מקום – ויהא זה גן פרטי או ציבורי – בו מבלים ילדים רכים בשנים חלק ניכר של זמנם, בו מונחת התשתית להמשך קיומה של החברה שלנו, כאל מטרד.
    "ילדים הם שמחה", כמאמר השיר, וטוב ייעשה אם כזו תהא ההתייחסות להפעלת הגנים, בכפוף לנקיטת צעדים לצמצום ההשלכות – וכאמור לעיתים גם חוסר הנוחות – שיש בהפעלתם על חיי התושבים הגרים בסמוך לגן".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s